Hulín 35a — el Talmud en español

אמר ליה

עולא:

הנח לנזיד הדמע

דליכא

באכילתו אכילת

כזית

תרומה

בכדי

שהות

אכילת פרס,

שהתבלין הוא מועט וכשאוכל ממנו כזית כבר שהה יותר מכדי אכילת פרס, ואין זה חשוב כאכילת זית לגבי כל האיסורים שבתורה ואפילו הטמא בטומאת הגוף דאורייתא אינו חייב מיתה כשאוכל תרומה באופן זה . וחכמים לא החמירו לאסור אכילה זו בפסול הגוף שעל ידי שלישי, אבל האוכל שני החמירו בו שלא יאכל נזיד הדמע, מפני שטומאתו חמורה יותר, וגם מפני שהתרומה עצמה נפסלה מדרבנן על ידי הנזיד .

אמר רבי יונתן אמר רבי: האוכל

באיסור

שלישי של תרומה עצמה

-

אסור לאכול

תרומה

ומותר ליגע

בה, כמו שאמר עולא בחולין שנעשו על טהרת תרומה.

ואמרינן:

ואיצטריך

למימרא

דעולא ואיצטריך

למימרא

דרבי יונתן,

ואין ללמוד את דברי האחד מדברי חבירו.

דאי מדעולא הוה אמינא

: מה שהאוכל מותר ליגע,

הני מילי בחולין שנעשו על טהרת תרומה, אבל בתרומה

שבה טומאת שלישי היא מדאורייתא, נחמיר מדרבנן

בנגיעה נמי

שיהיה

אסור

שמא ישכח ויאכלנה ,

איצטריך דרבי יונתן

האומר שמותר ליגע אף כשאכל תרומה עצמה.

ואי מדרבי יונתן, הוה אמינא

: מה שגופו נפסל

הני מילי

באוכל

תרומה

שטומאתה דאורייתא,

אבל

באוכל

חולין

שנעשו על טהרת תרומה שכל טומאתם אינה אלא מדרבנן לא יפסל גופו, ו

באכילה נמי שרי, צריכי.

יתיב רב יצחק בר שמואל בר מרתא קמיה דרב נחמן ויתיב וקאמר: האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקדש

-

טהור לאכול בקדש, שאין לך דבר שעושה רביעי בקדש אלא קדש מקודש בלבד.

רב יצחק חולק על שלש דעות של אמוראים המוזכרים בסוגיא לעיל.

א. רב יצחק סובר שיש שלישי בחולין שנעשו על טהרת הקדש, ודלא כרבה בר בר חנה שסובר שאין בהם שלישי .

ב. רב יצחק חולק על רבי אסי שאומר שחולין שנעשו על טהרת הקדש דינם כחולין שנעשו על טהרת תרומה והאוכלם נעשה לשני לענין קדש .

ג. רב יצחק חולק על עולא ורבי יונתן וסובר שהאוכל שלישי של תרומה או חולין שנעשו על טהרת תרומה - מותר לו לאכול בתרומה , ואין אומרים שלענין איסור אכילה משוים את האוכל למאכל אף לפי רבי יהושע.

לדעת רב יצחק, רק קדש שלישי פוסל קודש ועושה אותו לרביעי, ולא שלישי של תרומה , אלא שבשלישי של תרומה יש חשש שהוא שני כלפי קדש, ומטמא אותו משום מעלה שעשו חכמים בקדש.

לדעתו, אף קדש הקדוש בקדושת דמים שהיא קדושת פה לא עושה רביעי, ורק קדש המְקוּדָש על ידי הקרבה עושה רביעי , וכל שכן שחולין שנעשו על טהרת הקדש שאינם חמורים מקדושת פה ואינם עושים רביעי.

לכן, האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקדש לא נעשה רביעי ולא נאסר באכילת קדש, ורק האוכל קדש שלישי נאסר באכילת קדש.

רמי בר חמא לא ידע שרב יצחק מיקל בחולין שנעשו על טהרת הקדש מחולין שנעשו על טהרת תרומה, ולכן הקשה עליו.

מתיב רמי בר חמא

: האוכל

שלישי

-

שני לקדש ואין שני לתרומה בחולין שנעשו על טהרת תרומה.

ומקשה רמי בר חמא:

אמאי, הא

חולין שנעשו על טהרת תרומה

לאו קדש מקודש הוא,

ולדבריך לא היה צריך להיות האוכלו אפילו רביעי לקדש כל שכן לא שני לקדש !

אמר ליה

רב יצחק:

הנח לתרומה ש

אף

טהרתה

הגמורה

טומאה היא אצל הקדש,

ולא רק השלישי שבה נחשב לשני לקדש, אבל חולין שנעשו על טהרת הקדש נחשבים הם לטהורים לקדש, וכשנטמאו ונעשו שלישי לא חוששים בהם שהם שניים.

ומנא תימרא

: שהחמירו חכמים כל כך שאפילו טהרה גמורה אצל תרומה - נחשבת כספק טומאה לגבי קדש?

דתנן: בגדי עם הארץ

טמאים בטומאת

מדרס לפרושין

האוכלים חולין בטהרה, מפני שהם חוששים שמא ישבה עליהם אשתו הנדה והם אב הטומאה ומטמאים אדם. וכן

בגדי פרושין

-

מדרס לאוכלי תרומה

שאין הם זהירים כמו אוכלי תרומה. וכן

בגדי אוכלי תרומה

-

מדרס לקדש.

[חגיגה י"ח ב].