Behorot 27b — el Talmud en español

וכי

בזמן הזה

הזאה

של מי פרה

יש לנו?

ואם כן, הוא הדין דלא בעי הערב שמש.

אמר ליה רמי בר חמא: לא ליחוש מר לסבא?

וכי לא נחוש לכבודו של רבי עמרם שאינו כאן ונורה הוראה שלא בפניו.

אדהכי, אתא רב עמרם. אמר להו: הכי אמר רב, טמא מת טובל ואוכל בתרומת חוצה לארץ.

וסבר דטבילה בעי, והערב שמש לא בעי.

ולית הילכתא כוותיה.

אלא טמא מת לא בעי טבילה.

אמר מר זוטרא משמיה דרב ששת: טמא שרץ

-

טובל ואוכל בתרומת חוצה לארץ.

דסבירא ליה דבעי טבילה.

ולית הלכתא כוותיה.

ולא בעי טבילה.

שנינו במשנה:

הבכור נאכל שנה בשנה

:

ומדייקינן:

מדקאמר

במתניתין

"נולד בו מום בתוך שנתו

רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש".

למימרא

-

דלשנה דידיה מנינן.

והיינו, שהשנה שמונין לו היא ממועד לידתו ולא מתשרי - לתשרי. ולכן התנא כתב נולד בו מום בתוך "שנתו".

והוינן בה:

מנא הני מילי?

ומבארינן:

דאמר רב יהודה אמר רב: דאמר קרא, "לפני ה' אלוהיך תאכלנו שנה בשנה". איזוהי שנה שנכנסת בחברתה?

דהכי משמע לישנא שנה - בשנה.

הוי אומר שנה של בכור.

ששנתו של בכור נכנסת בתוך שנת מנין עולם.

דבי רבי תנא

דילפינן ענין אחר מהאי קרא, והכי דרשי ליה:

"שנה בשנה"

-

יום אחד בשנה זו, ויום אחד בשנה זו.

לימד על הבכור שנאכל לשני ימים ולילה אחד.

שאם שוחט את הבכור ביום האחרון של שנתו [מיום שנולד בו], יש לו לאוכלו יום אחד בשנה זו, דהיינו, היום האחרון של שנתו הראשונה, ויום אחד בשנה זו - ביום הראשון של השנה השניה. שזהו זמן אכילת הבכור שני ימים ולילה אחד.

והוינן בה:

ולדבי רבי מנא להו

דשנתו של הבכור נמנית לפי שנותיו.

ומתרצינן: דבי רבי

ילפי מקדשים.

דכל הקדשים מחשבין להם לפי שנתם. [וכגון היכא דבעי כבש דהוא בן שנה - אזלינן בתר שנה דידיה].

ותו מקשינן:

וקדשים גופייהו מנלן

שמחשבים להם לפי שנתם?

אמר רב אחא בר יעקב: אמר קרא, "כבש אחד בן שנתו".

ומשמע

שנתו

-

שלו. ולא שנה של מנין עולם.

והדר מקשינן:

ורב,

דיליף מקרא ד"לפני ה' אלוהיך תאכלנו שנה בשנה" לשנתו שלו, הא שהבכור

נאכל לשני ימים ולילה אחד

-

מנא ליה?

ומתרצינן:

נפקא ליה

מהאי קרא האמור גבי בכור:

"ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין

לך יהיה".

הקישו הכתוב

את הבכור

לחזה ושוק של שלמים. מה להלן

זמן אכילתן

שני ימים ולילה אחד. אף כאן

גבי בכור, זמן אכילתו,

שני ימים ולילה אחד.