Baba Kama 81a — el Talmud en español

א.

שיהו מרעין

כל ישראל בהמות

בחורשין

[יערות] השייכים ליחידים, ולא יקפיד בעל היער על כך.

ב.

ומלקטין עצים בשדותיהם

של אחרים, ולקמן מפרש באיזה עצים הדברים אמורים.

ג.

ומלקטים עשבים בכל מקום

איש בשדה חבירו,

חוץ מ

שדה

תלתן

שהעשבים יפים לה, והמלקטן מזיק את התלתן.

ד.

וקוטמים נטיעות

[ענפים כדי ליטע] מן האילנות

בכל מקום

איש מאילנות חבירו,

חוץ מגרופיות של זית

, הן גרופיות שמניח הקוצץ את זיתיו לשרוף, שמהם גדל העץ מחדש; ואין לקטום מגרופיות אלו נטיעות, מפני שהוא מפסיד אותן.

ה.

ומעין היוצא בתחילה

[מחדש, וכל שכן ישן שהיה בשעת חלוקת הארץ] בחלקו של האחד, כל

בני העיר מסתפקין ממנו

.

ו.

ומחכין

[מטילים חכה לצוד דגים] כל אדם

בימה של טבריה

אף שהיא לא באה לחלקם, אלא בחלק נפתלי היתה,

ובלבד שלא יפרוס קלע

[רשת אנכית רחבה התקועה בים, ללכידת דגים]

ו

על ידי הרשת

יעמיד את הספינה

.

ז.

ונפנין

[מתפנים]

לאחורי הגדר, ואפילו בשדה מליאה כרכום

, מפרש לה ואזיל.

ח.

ומהלכים בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה

, כלומר: שדות תבואה לאחר שאספו את התבואה בניסן, ועד זמן הזריעה שהוא כשיורד הגשם בפעם השניה בי"ז במרחשון, נוהגים בעלי השדות להרשות לקצר את הדרך דרך שדותיהם, שהרי ריקה היא מתבואה, והתנה יהושע, שיהא מותר לעשות כן, אף שאין ידוע שבעלי השדות הרשו את הרבים לילך בשדותיהם.

ט.

ומסתלקין לצידי הדרכים מפני יתידות הדרכים

, כלומר: בימות החמה מתיבש הטיט שבדרכים, ונעשה מקום דריסת רגלי אדם ובהמה שהילכו שם בחורף - כיתידות שקשה להלך עליהם, ומותר לנטות מן הדרך וללכת בשדות הסמוכות לדרך הסלולה, ואפילו שיש תבואה בשדות.

י.

והתועה בין הכרמים, מפסיג ועולה מפסיג ויורד

, כלומר: מנתק את הזמורות המעכבות אותו, ועולה או יורד עד שמוצא את הדרך.

יא.

ומת מצוה קונה

את

מקומו

שנפל בו ומת - להיקבר שם, ואין בעל השדה מעכב עליו.

מכאן ואילך מבארת הגמרא את תקנות יהושע:

א.

שיהו מרעין בחורשין

:

אמר רב פפא: לא אמרן

שמותר להרעות בהמתו ביער של אחרים, אלא להרעות בהמה

דקה ב

יער

גסה

[יער של אילנות], כי היא אינה מזיקה את האילנות,

אבל

בהמה

דקה ב

יער

דקה, ו

בהמה

גסה ב

יער

גסה

שהיא מכלה את האילנות,

וכל שכן

בהמה

גסה ב

יער

דקה, דלא

. ב.

ומלקטין עצים משדותיהם

:

עצים שאמרנו,

לא אמרן אלא בהיזמי והיגי

[מיני קוצים]

אבל בשאר עצים, לא; ואפילו בהיזמי והיגי לא אמרן אלא ב

כגון שהם עדיין

מחוברין, אבל בתלושין

על ידי בעל השדה,

לא

, כי מאחר שטרח בעל השדה לתולשן, שוב אסור ליטלן, כי דעתו עליהם.

ואפילו ב

קוצים

מחוברין נמי לא אמרן

שמותר ללקט אותם,

אלא ב

עודם

לח

ין,

אבל ביבשים, לא

, כי דעתו של בעל השדה עליהן להסיק בהם את התנור.

ו

מה שהותר, לא הותר אלא

בלבד שלא ישרש

[שלא יעקור השרשים].

ג.

ומלקטין עשבים בכל מקום חוץ משדה תלתן

:

ומקשינן:

למימרא ד

שדה

תלתן מעלו לה עשבים

[וכי לשדה תלתן יפים לה העשבים]!?

ורמינהי

מהא דתנן במסכת כלאים:

תלתן שעלתה עם מיני עשבים, אין מחייבין אותו לעקור

את העשבים משום כלאים, לפי שסופו ליטלם משם, כי הם מפסידים את התלתן.

הרי שהעשבים מקלקלים את התלתן ואינם יפים!?

אמר רב ירמיה: לא קשיא, כאן

כשהתלתן עומד

לזרע

[ליזרע],

כאן

כשהתלתן עומד

לזירין

, כלומר: לאוכלו, וכדמפרש ואזיל.

כשהוא עומד

לזרע: קשו לה עשבים, דמכחשי לה

[העשבים קשים לה, כי הם מכחישים אותה], ובזה עוסקת המשנה בכלאים.

ואילו

לזירין: מעלו לה עשבים, דכי קיימי ביני עשבי דמירכבא

[העשבים מועילים לה, כי כשהתלתן צומח בין העשבים הוא מטפס ועולה עליהם], ובשדה כזו אסור ליטול את העשבים ללא רשות הבעלים.

איבעית אימא

ליישב את הקושיא מהמשנה בכלאים:

כאן

במשנה בכלאים - כשהתלתן עומד

ל

מאכל

אדם

, והעשבים מיותרים ומזיקים.

כאן

הסייג שסייגה הגמרא בשדה תלתן שלא יטלו ממנה עשבים - כשהתלתן עומד

ל

מאכל

בהמה, דכיון דלבהמה הוא דזרעה, עשבים נמי מיבעי לה

[היות ולמאכל בהמה עומד התלתן, הלוא צריכה הבהמה גם עשבים.

ומפרשינן:

ומנא ידעינן

[מנין לו לאדם לידע לשם מה עומד התלתן] כדי שידע אם מותר לו ללקוט עשבים ללא רשות הבעלים?

אמר רב פפא

: אם

שאריה משארי

[עשויה השדה ערוגות ערוגות] ודאי

לאדם

הוא מוכן.

ואם

לא שאריה משארי

[אין השדה עשויה ערוגות ערוגות], מן הסתם

לבהמה

הוא עומד.

ד.

וקוטמין נטיעה בכל מקום חוץ מגרופיות של זית

:

פירשו רבי תנחום ורבי ברייס משום זקן אחד

:

הקוטם

ב

עץ ה

זית

: משאיר מן הענף

כביצה

סמוך לגזע.

הקוטם

בקנים ובגפנים

: יכול לקטום

מן הפקק

[קשר] שבענף

ולמעלה

.

ו

ב

שאר כל האילנות

הרי זה קוטם:

מן אובו

[פריו]

של אילן

, כלומר: מהענפים הרכים והדקים,

ולא מן חודו של אילן

, אסור לו לקטום מענפים גדולים וגסים.

ורק

מן

הענף

החדש ש

עדיין

אינו עושה פירות, ולא מן

הענף ה

ישן שהוא עושה פירות

.