Baba Batra 38b — el Talmud en español

דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמו

, כלומר, אפילו כשיש שלום ביניהם, הרי זה כאילו היה חירום ביניהם, ומשום שאין שיירות מצויות מזו לזו, ולכן, כל שהיה המערער בגליל והחזיק המחזיק ביהודה אינה חזקה.

אמר רב יהודה אמר רב

:

אין מחזיקין בנכסי בורח

, כלומר, מי שהחזיק בנכסיו של בורח ואמר "קניתי ממנו", אין חזקתו שהחזיק בזמן בריחתו של בעל הקרקע - חזקה; ומשום שלדעת רב "מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה" לבטל את חזקתו של המחזיק, והרי הבורח אינו יכול לבוא ולמחות בפני המחזיק כי הלוא ברח ממקום זה מסיבה כל שהיא, וכל שאינו יכול למחות אין חזקתו של המחזיק - חזקה!

הוסיף רב יהודה ואמר:

כי אמריתה קמיה דשמואל

, כאשר נפטר רב ובאתי ללמוד אצל שמואל, ואמרתי לו שמועה זו משמו של רב,

אמר לי

שמואל:

וכי למה לא תהא זו חזקה,

וכי

כל בעל קרקע שמחזיקים בשדהו

למחות בפניו

של מחזיק

הוא צריך

כדי לבטל את חזקתו של המחזיק!? עד שנאמר: היות וזה אינו יכול למחות, אף חזקתו של זה אינה חזקה!

והרי אף אם מוחה הוא שלא בפניו מחאתו מחאה, ואם כן חזקתו של זה חזקה היא, שהרי אף הבורח יכול למחות שלא בפניו של המחזיק.

ו

מקשינן על

רב: מאי

[

קא משמע לן

] [

קסבר

]!?

מחאה שלא בפניו לא הויא

מחאה!?

וה

רי

אמר רב: מחאה שלא בפניו הויא מחאה!?

שהרי כן פירש רב את טעמו של תנא קמא במשנתנו, וכמבואר בעמוד א, ומשמע, שאף הוא סבר כתנא קמא, ולכן פירש את טעמו.

ומשנינן: לעולם סובר רב ד"מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה", ו

רב

אך

טעמא דתנא דידן קמפרש

[רב לא בא אלא לפרש את טעמו של תנא קמא],

וליה לא סבירא

ליה

כשיטתו, אלא כשיטת רבי יהודה, הסובר: מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה.

ואיכא דאמרי

, כך

אמר רב יהודה אמר רב

:

מחזיקים בנכסי בורח

, ו

כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: פשיטא, וכי למחות בפניו הוא צריך!?

ו

הכי מקשינן:

רב מאי קא משמע לן!?

ד

מחאה שלא בפניו הויא מחאה!?

והא

כבר

אמרה רב חדא זימנא

[פעם אחת] בעמוד א בביאור דברי תנא קמא, ומאחר שפירש כן רב את סתם משנתנו כבר יודעים אנו שכך הוא סובר!?

ומשנינן:

אלא הא קא משמע לן

רב במה שאמר: מחזיקין בנכסי בורח,

דאפילו מיחה

המערער

בפני שנים שאין יכולין לומר לו

למחזיק שמחה בו בעל הקרקע, נמי

הויא מחאה

, ומשום שהם יאמרו לאחרים, ואחרים לאחרים, עד שיישמע לאזני המחזיק.

ושמואל שהיה מקשה על דברי רב ואומר "פשיטא, וכי למחות לפניו הוא צריך", היינו משום שהוא לא הבין בדברי רב שהוא בא ללמד כן, ולא אמר שמחזיקין בנכסי בורח אלא להשמיענו שאין צריך מחאה בפניו, ואדרבה הוא אינו סובר שמחאה בפני שנים שאינם יכולים לומר לו הויא מחאה -

וכ

דאמר רב ענן: לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל

[שמעתי מפיו של שמואל]:

מיחה בפני שני בני אדם שיכולים לומר לו, הויא מחאה

, אבל

מיחה בפני שני בני אדם שאין יכולין לומר לו, לא הויא מחאה

.

ו

מפרשינן טעמא ד

רב

החולק על דברי שמואל, וסובר שמחאה אפילו בפני שנים שאין יכולים לומר לו הויא חזקה: משום שהוא סובר: אף אם לא יודיעו אלו עצמם למחזיק שמיחה בו המערער, הרי

חברך חברא אית ליה, וחברא דחברך חברא אית ליה

[החבר ששמע את המחאה יש לו חבר שיספר לו על המחאה, ואותו חבר יש לו חבר שיספר לו, וכך תגיע המחאה בסופו של דבר לאזני המחזיק].

אמר רבא: הלכתא

:

א.

אין מחזיקין בנכסי בורח

.

ב.

ומחאה שלא בפניו הויא מחאה

, ואם כן חזקה שלא בפניו הויא חזקה, והמחזיק בנכסי בורח יש לו חזקה.

ותמהינן על דברי רבא:

תרתי

[הרי אמר כאן רבא שני דברים שאי אפשר לקיימם כאחד], שהרי אם יכול הוא למחות שלא בפניו למה לא יחזיקו בנכסי בורח!?

ומשנינן:

לא קשיא

:

כאן

שאמר רבא: מחאה שלא בפניו הויא מחאה, ולהשמיענו שמחזיקין בנכסי בורח - בכגון שהיה בעל הקרקע

בורח מחמת ממון

, שהיה חייב כסף ואין לו לפרוע ומשתמט הוא מבעל החוב עד שיהא לו ממון לפרוע, שאחר בורח מחמת חוב אין רודפים, ואינו חושש שידעו היכן הוא, ויכול הוא למחות שלא בפני המחזיק, ולכן מחזיקין בנכסיו, שהרי מחאה שלא בפניו הויא מחאה.

כאן

שאמר רבא: אין מחזיקין בנכסי בורח - בכגון שהיה בעל הקרקע

בורח מחמת מרדין

[רצח בלשון פרסי], שרצח במקומו, וירא הוא מפני גואל הדם שלא יהרגהו, ואף חושש הוא לגלות היכן הוא, שמא ירדוף אחריו גואל הדם להורגו, ונמצא שאינו יכול למחות אפילו שלא בפניו, ולכן אין מחזיקין בנכסיו.

מבארת הגמרא:

היכי דמי מחאה

, כיצד מוחין שלא בפניו?

אמר רב זביד

: אם אמר בפני עדים: "

פלניא

[ונוקב בשמו של המחזיק בקרקע]

גזלנא הוא

", ואינו מוסיף לאמר: "שאוכל הוא את הקרקע שלי בגזלנות",

לא הויא מחאה

, ומשום, שאפילו אם יאמרו העדים לשון זו למחזיק לא ייזהר זה בשטרו, שהרי אינו יודע למה קורא הוא לו "גזלן" שייזהר בשטרו.

ורק אם אמר: "

פלניא גזלנא הוא, דקאכיל לה לארעאי בגזלנותא

,