Versión en texto de este daf: original y traducción

Baba Batra 164a — el Talmud en español

Baba Batra 164a del Talmud de Babilonia: tzurat ha-daf con Rashi y Tosafot, traducción y notas. Léelo en línea, gratis.

Texto original — Baba Batra 164a

ואם תאמר: מוחק וחוזר ומוחק,

מדוע לא נחשוש שמא הוא ימחוק את השטר ויכתוב אחר במקומו, שהרי במילא השטר כתוב על נייר, ובכל זאת שטר מחוק אנו מכשירים אותו היות והעדים גם חתומים על אותו נייר, ואם כן, כיצד נוכל להכיר אם ימחוק אותו שוב?

תשובתך,

אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים.

אם ימחוק את השטר פעם נוספת ויכתוב שטר אחר שם, הרי יכירו את הזיוף, שהשטר עצמו כתוב על נייר מחוק פעמיים, ואילו העדים חתומים על נייר שהוא מחוק רק פעם אחת.

ומקשה הגמרא:

וליחוש דלמא שדי דיותא

אמקום עדים מעיקרא,

שמא בעל השטר ישפוך תחילה דיו על מקום חתימת העדים לפני חתימתם,

ומחיק ליה

את הדיו. ואחר כך הוא יכתוב את השטר הראשון על כל השטר וגם על מקום העדים, ושוב ימחוק את הכל. ואחר כך יכתוב פעם נוספת, ויחתים עליו את העדים. ובשלב זה נמצא שנוסח השטר כתוב על נייר שהוא מחוק פעם אחת, ואילו העדים חתומים על נייר שמחוק פעמיים.

דכי הדר מחיק ליה להאי,

וכאשר הוא ימחוק לאחר מכן את השטר, כדי לזייף ולכתוב במקומו שטר חדש, הרי לא נפסול אותו, כי

הוה ליה אידי ואידי,

שהרי גם השטר וגם העדים כתובים על נייר ש

נמחק שתי פעמים.

והרי רב מכשיר כשלא ניכר הבדל בין צורת המחיקה של השטר לצורת המחיקה של העדים!?

ומתרצת הגמרא:

אמר אביי: קסבר רב: אין העדים חותמין על המחק אלא אם כן נמחק בפניהם,

כדי שיראו שמקום חתימתם לא נמחק אלא רק פעם אחת בלבד.

מיתיבי

לרב מהא דתניא: שטר שנכתב באופן ש

הוא,

נוסח השטר, כתוב

על הנייר

החלק,

ועדיו

חתומים

על המחק, כשר.

שהרי את חתימת העדים בלאו הכי צריך לקיים על ידי הכרת חתימתם, ואם כן, אין חשש לזיוף בגלל המחק.

ואילו לדברי רב, המכשיר בהוא ועדיו על המחק, תקשי:

וניחוש דלמא מחיק ליה

את השטר,

וכתיב מאי דבעי,

ויכתוב שטר חדש במקומו, וכשיגיע השטר לידי בית דין, הרי הם לא יפסלו אותו, היות

והוי ליה, הוא ועדיו על המחק,

שכשר לדברי רב!?

ומתרצת הגמרא:

דכתבי הכי,

במקרה שהעדים חותמים על המחק והשטר כתוב על נייר חלק, הם כותבים כך:

אנחנא סהדי, חתמנא על מחקא,

אנחנו העדים חתמנו על נייר מחוק,

ושטרא

והשטר עצמו

כתב על ניירא

כתוב על נייר חלק. וממילא הוא לא יכול למחוק את השטר.

ודנה הגמרא:

דכתבי היכא,

היכן הם כותבים זאת?

אי מלתחת,

אם יכתבו מתחת לחתימתם,

גייז ליה

הרי בעל השטר יכול לחתוך את זה, כדי שיוכל למחוק את השטר.

אי עילאי,

אם הם יכתבו מעל חתימתם,

מחיק ליה,

הוא ימחוק את הודעת העדים ביחד עם כל השטר, ואנו נכשיר אותו כדין שטר שהוא ועדיו על המחק!? ומתרצת הגמרא:

דכתיבי בין סהדא לסהדא.

הם כותבים את הודעתם בין שתי החתימות של העדים, כך שאם הוא ימחוק שם, יהא ניכר הזיוף. שהרי שם מחוק פעמיים ואילו מקום החתימות מחוק רק פעם אחת.

ומקשה הגמרא:

אי הכי, אימא סיפא

של הברייתא: שטר שנכתב

הוא על המחק ועדיו על הנייר

החלק,

פסול.

משום שאנו חוששים שמא הוא מחק את השטר הקודם וכתב במקומו את השטר הנוכחי.

ותקשי,

אמאי פסול!?

הכא נמי,

גם כאן יש עצה

נכתבו הכי

שלכתחילה בשעת כתיבת השטר יכתבו העדים:

אנחנא סהדי חתמנא על ניירא

אנחנו חתמנו על נייר חלק

ושטרא על מחקא

והשטר נכתב על נייר מחוק, וכאשר השטר יגיע לידינו נדע שלא הוא מחק את השטר אחר הכתיבה אלא כך הוא היה מלכתחילה!?

[

השתא נמי

]

מאי אמרת

מה עוד יש לחשוש

מוחק וחוזר ומוחק

שמא הוא ימחוק פעם שניה את השטר

הא אמרת: אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים

ויכירו שהוא מחק את השטר בפעם השניה!?

ומתרצת הגמרא:

הני מילי,

מה שרב אמר שאינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים זה רק

היכא דחתימי סהדי אמחקא.

כשהעדים גם חתומים על המחק שאז אין לחשוש שמא הוא ימחוק פעם שניה את השטר כי אז יראו את ההבדל בין שני המחקים שאחד מחוק יותר מהשני. אבל

היכא דלא חתימי סהדי אמחקא אלא אניירא,

במקרה של הברייתא, שהעדים חתומים על הנייר החלק,

לא ידיע.

אי אפשר להבחין במחק עצמו של השטר מלמעלה אם הוא מחוק רק פעם אחת או פעמיים, ולכן לא תועיל הודעת העדים שהשטר נכתב על נייר מחוק, כי עדיין יש לחשוש שמא הוא מחק את השטר בשנית.

ומקשה הגמרא: הרי יש עצה לבדוק אם בעל השטר מחק פעם נוספת את השטר או לא:

וליתי מגילתא אחריתי, ולמחוק.

אפשר לקחת נייר אחר ולכתוב עליו, ואחר כך למחוק את הכתב,

ולידמי,

לעשות השוואה בינו לבין השטר המחוק, ועל ידי כך נבחין אם השטר נמחק רק פעם אחת או פעמיים!?

ומתרצת הגמרא:

לא דמי מחקא דהא מגילתא למחקא דהא מגילתא.

אי אפשר לעשות השוואות בין שני ניירות, כי לפעמים אחד מהם דק יותר והמחיקה ניכרת בו יותר מאשר בנייר השני העבה יותר.

ומקשה הגמרא:

ולקבלה לחתימות ידא דסהדי בבי דינא,

הרי אפשר להביא את חתימות העדים לפני בית הדין שיקיימו אותם,

ולמחוק

ואחר כך נוכל למחוק אותן,

ולידמי,

ונשווה את המחיקה הזאת שהיא באותו נייר עם יתר השטר, ונדע אם הוא מחק פעמיים את השטר!?

ומתרצת הגמרא:

אמר רב הושעיא: אינו דומה נמחק בן יומו לנמחק בן שני ימים.

ולכן אי אפשר להשוות בין המחיקה של העדים שנעשתה זה עתה לבין מחיקת השטר שנעשתה מכבר.

ומקשה הגמרא:

ולישהייה,

נשהה את המחיקה של מקום העדים זמן מה, ולאחר מכן נשווה עם יתר השטר!?

ומתרצת הגמרא:

אמר רבי ירמיה: חיישינן לבית דין טועין,

שלא ידעו לדקדק כל כך ולהשהות את המחיקה של העדים אלא ישוו מיד את המחיקות ונמצאו מכשירים את המזוייף, לכן תיקנו חכמים לפסול את כל השטרות שהם על המחק ועדיהם על הנייר.

שנינו במשנה:

רבי חנינא בן גמליאל אומר: מקושר

שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט.

השיב רבי לדברי רבי חנינא בן גמליאל,

רבי הקשה על דבריו של רבי חנינא בן גמליאל, האיך אפשר להכשיר שטר מקושר שהעדים חתמו מתוכו!?