Sevachim 8a — Talmud auf Deutsch

דכתיב

"

ולקח הכהן מדם החטאת

", "לקח" לשון קבלה הוא, ומלמד הכתוב

שתהא קבלה לשם חטאת!

ואשכחן שחיטה וקבלה

שצריך לעשותן לשמה -

זריקה מנלן?

דאמר קרא

"

וכפר עליו

הכהן

מחטאתו

" -

שתהא כפרה

[הנעשית בשעת זריקה]

לשם חטאת!

וגם הולכה צריך לעשותה לשם חטאת, אך לא הוצרך לדורשה מקרא, כי היא בכלל קבלה, וכדלעיל [ד א].

אשכחן שינוי קודש, שינוי בעלים מנלן?

אמר קרא

: "וכפר

עליו

" -

עליו, ולא על חבירו

.

אשכחן למצוה, לעכב

-

מנלן?

כדאמר

[בסמוך]

רב הונא בריה דרב יהודה

: נאמר "וכפר עליו הכהן מחטאתו", ולכאורה היה צריך לומר "

מחטאת

", אלא שדייק הכתוב לומר "

חטאתו

" ללמד מיתור האות וי"ו שצריך לחשוב לשם הבעלים.

הכא נמי

נלמד ממה ששנה הכתוב "

חטאת

-

חטאתו

" ששינוי בעלים בזריקה מעכב.

אשכחן

קרא ללמד שכל עבודות החטאת

מצוה

לעשותן לשמן, ולא לעשותן

בשינוי קודש

.

ו

כמו כן מצינו פסוק המלמד שגם

זריקה

בדם החטאת יש לזרוק את הדם לשם בעל הקרבן ולא לזורקו

בשינוי בעלים

, ומפסוק זה נלמד

בין למצוה

לכתחילה

ובין לעכב

, שאם זרק את דם החטאת בשינוי בעלים נפסלה החטאת, שהרי שנה הכתוב זריקה בשינוי בעלים לעכב.

ועדיין צריכים אנו לדעת מנין לנו

לעכב בכל עבודות

שנעשו

בשינוי קודש

, שהרי עד עתה למדנו רק למצוה בלבד.

ו

כן

לשאר עבודות

החטאת [חוץ מזריקה, שהתבאר כבר שאם שעשאה בשינוי בעלים, מעכבת] שלמדנו כי אין לעשותן

בשינוי בעלים, בין למצוה ובין לעכב

-

מנלן?

אמר רבי יונה: אתיא מחטאת נזיר, דכתיב

בה "

והקריב הכהן לפני ה

' -

ועשה את חטאתו ואת עולתו

" ודרשינן: מה תלמוד לומר "ועשה את חטאתו ואת עולתו" לאחר שכבר נאמר "והקריב הכהן לפני ה'", ללמדך -

שיהיו כל עשיותיו

בחטאת הנזיר

לשם חטאת

. וכיון שלמצוה כבר דרשינן מ"ושחט אותה לחטאת" שצריך לעשותה "לשמה" ולא בשינוי קודש, בהכרח שהכתוב בחטאת נזיר נשנה כדי ללמד לעכב, שיהיו כל עשיות החטאת נעשות בלי שינוי קודש .

אשכחן שינוי קודש

לעכב בכל עבודות החטאת,

שינוי בעלים מנין

שהוא מעכב בכל עבודות החטאת כמו זריקה?

אמר רב הונא בריה דרב יהושע

: שינוי בעלים ילפינן מיתור האות וי"ו, שהיה ראוי לומר בחטאת נזיר "ועשה את

החטאת

", ונכתב "

חטאתו

", מלמד הכתוב שצריך לעשות את החטאת לשם בעליה ולא בשינוי בעלים.

ומאחר שדרשנו מקרא שכל עשיות החטאת צריך לעשותן לשם בעלים למצוה, ממילא נלמד מהיקש החטאת לשלמים - מה שלמים לא חלקת בהן בין זריקה לשאר עבודות בשינוי בעלים למצוה. אף חטאת לא תחלק בה בין זריקה [שלמדנו לעיל שהיא מעכבת בחטאת] לשאר עבודות, שיהיו גם הן מעכבות בשינוי בעלים .

מתקיף לה רבינא

לרב הונא:

אלא מעתה

, שהמקור לשינוי בעלים בחטאת נדרש מיתור האות וי"ו ב"חטאת - חטאתו", הרי בפסוק זה נאמר גם "עולתו", וגם בה יש יתור וי"ו, ואם כן יקשה, "

עולת

-

עולתו

",

מאי דרשת בה?

ומקשינן:

ולרבינא

, למה הוקשה לו רק על "עולת - עולתו", והרי מצינו בחטאת נזיר עוד יתורי האות וי"ו, "

מנחת

-

מנחתו

", וכן "

נסך

-

נסכו

", ולמה לא הקשה בכולם,

מאי דרשת בהו?

ומתרצינן:

ההוא

לא הוקשו לרבינא, שהרי

מבעי ליה

ללמד שנזיר יכול להקריב את המנחה ונסכים אפילו לאחר שעבר זמן הקרבת הזבח, וכמו שדרשו בקרבנות החג מהפסוק "לכל מנחתם ונסכיהם" שאפשר להקריב את

מנחתם ונסכיהם

של קרבנות החג אפילו ב

לילה

[בעוד שאת הקרבנות עצמם צריך להקריב ביום], וכן דרשו שניתן להקריב את

מנחתם ונסכיהם אפילו למחר

, ואין חובה להקריב את המנחה והנסכים יחד עם הקרבן עצמו, וכן נדרוש מ"ועשה את מנחתו ונסכו" האמור בחטאת הנזיר שיכול להביאם בנפרד מקרבנות הנזיר .

ולכן לא הוקשה רבינא לרב הונא על יתור הוי"ו ב"מנחתו ונסכו"

אלא

רק מ"

עולת עולתו

" הקשה לרב הונא

מאי דרשת ביה? ותו

הקשה רבינא לרב הונא: כיצד אפשר ללמוד ששנה הכתוב את דין שינוי קודש ושינוי בעלים בחטאת הנזיר כדי ללמד שמעכבין, והרי יש ליפרוך -

מי גמרי מהדדי

, חטאת חלב הבאה על חטא [וכל חטאות הבאות על חטא נכללות בשם "חטאת חלב" לפי שהיא השכיחה בחטאות] מחטאת נזיר?

והרי

חטאת חלב מחטאת נזיר לא גמרה, שכן יש עמה

, עם חטאת הנזיר, גם

דמים

של קרבנות

אחרים

שהרי לעולם לא תבוא חטאת נזיר לבדה אלא בצירוף שאר קרבנות הנזיר, ואם כן אי אפשר ללמוד ממנה על חטאת חלב הבאה לבדה.

וכן

חטאת נזיר מחטאת חלב לא גמרה, שכן

חטאת חלב מכפרת על חטאים שיש בזדונם חיוב

כרת

, מה שאין כן בחטאת נזיר.

וכיון שחטאת חלב אינה נלמדת מחטאת נזיר, לפיכך צריך לכתוב בשתיהן שאין לעשותן בשינוי קודש ובעלים, למצוה. ומנלן ששינוי קדש ושינוי בעלים מעכב?

אלא אמר רבא: אתיא

לעכב

מחטאת מצורע

ששנה בה הכתוב, וכתב שוב שצריך לעשותה לשמה. שנאמר בחטאת מצורע "

ועשה הכהן את החטאת

", ודרשינן -

שיהו כל עשיותיו לשם חטאת!

ואשכחן שינוי קודש, שינוי בעלים מנליה

שמעכב?

\-

אמר קרא

"

וכפר על המטהר

"

וגו

', ודייקינן: וכפר

על המטהר הזה, ולא על המטהר חבירו!

וכיון שכבר למדנו שינוי קודש ושינוי בעלים בשאר חטאות למצוה, הרי מה שחזר ושנה אותם הכתוב בחטאת מצורע, בא הכתוב ללמד שמעכבין.

ומקשינן:

ואכתי מי ילפיא

חטאת חלב וחטאת מצורע

מהדדי

, עד שתאמר שיתור הכתוב בא ללמד לעכב? והרי שני הכתובים הוצרכו, כי

חטאת חלב מחטאת מצורע לא ילפא, שכן יש עמה דמים אחרים

, וכן

חטאת מצורע מחטאת חלב לא גמרה, שכן

חטאת חלב מכפרת על שגגת חיוב

כרת

.

ומתרצינן: אמנם

חדא מחדא לא אתיא

, אך

תיתי חדא מתרתי

, שהרי בשלשה מקומות נשנו דיני שינוי קודש ובעלים: בחטאת חלב, בחטאת נזיר, ובחטאת מצורע, וכיון שנלמד באחד המקומות משני האחרים, ישאר הפסוק השלישי מיותר ללמד ששינוי מעכב.

והוינן בה:

בהי

חטאת

לא

צריך

לכתוב

דין לשמה, ונוכל ללמדה מהאחרות, ולדרוש את האמור בה כ"שנה לעכב"?

לא לכתוב רחמנא בחטאת חלב, ותיתי מהנך

, הרי יש ליפרוך:

מה להנך

, חטאות נזיר ומצורע, שהן חמורות מחטאת חלב,

שכן יש עמהם דמים אחרים

, שמביאים עם החטאת קרבנות נוספים, תאמר בחטאת חלב שהיא באה לבדה.

לא לכתוב רחמנא בחטאת נזיר, ותיתי מהנך

, הרי גם כאן יש ליפרוך:

מה להנך, שכן אין להן שאלה

, תאמר בנזיר, שיכול להשאל על נזירותו ולהפטר בכך מהקרבן.

לא לכתוב רחמנא בחטאת מצורע, ותיתי מהנך

, הרי יש ליפרוך:

מה להנך, שכן אין

קרבנותיהם

באין בדלות

, שלא הקלה התורה על החוטא או על הנזיר להביא קרבן חטאת העוף אם הוא דל, תאמר בחטאת מצורע, שאם אין ידו משגת לקנות בהמה, הוא יכול להביא עוף לחטאתו.

ובהכרח שאין מקור לעכב מיתור הפסוק באחת מהחטאות.

אלא

מכאן למדנו:

אמר קרא

"

זאת התורה לעולה ולמנחה

ולחטאת ... ולזבח השלמים".

הקישו הכתוב

את קרבן החטאת

לשלמים

, ומהקש זה נלמד:

מה שלמים, בין שינוי קודש בין שינוי בעלים בעינן לשמה, למצוה

.

אף חטאת, בין שינוי קודש בין שינוי בעלים בעינן לשמן, למצוה

.

הילכך

, המקור שיש

מצוה

לעשות את החטאת לשמה נלמד

משלמים

.

והנך קראי

שנאמרו בחטאות חלב מצורע ונזיר, באו ללמד

לעכב

בשינוי קדש ובשינוי בעלים.

ואשכחן חטאת חלב, דכתיב בה

"ושחט אותה

לחטאת

", ודרשינן שנכתבה לעכב,