Textfassung dieses Blattes: Original und Übersetzung
Sevachim 110b — Talmud auf Deutsch
Sevachim 110b aus dem Babylonischen Talmud: Zurat ha-Daf mit Raschi und Tosafot, deutsche Übersetzung und Notizen. Online lesen, kostenlos.
Originaltext — Sevachim 110b
מתניתין:
הזורק מקצת דמים
של הקרבן
בחוץ,
כגון מתנה אחת ,
חייב,
ואפילו הם מחטאות הפנימיות שכל מתנותיהן מעכבות. ואפילו רבי אלעזר שאינו מחייב אלא באופן שהקריב את כל המתיר, מודה בזריקת דמים בחוץ שחייב גם על מקצתן, כדאמרינן בגמרא.
רבי אלעזר אומר: אף המנסך מי החג
של ניסוך המים
בחג
הסוכות
בחוץ, חייב.
רבי נחמיה אומר: אף שיירי הדם
של חטאות , הטעונין שפיכה ליסוד המזבח,
שהקריבו בחוץ, חייב.
כי לדעתו שפיכת שיריים מעכבת בקרבן, ונמצא שהם "מתקבלים בפנים" ונחשבים כזריקה גמורה .
גמרא:
אמר רבא: ומודה רבי אלעזר בדמים
133 ,
ואפילו של חטאות הפנימיות, שאם זרק מקצתן בחוץ, חייב.
דתנן
במסכת יומא [ס ב]: אם נשפך הדם לאחר שנתן מתנה אחת [דעת תנא קמא שיביא דם אחר ויתחיל מתחילה, מאחר שלא גמר אותה כפרה],
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים
עלתה לו מתנה ראשונה, ו
ממקום שפסק,
משם
הוא מתחיל.
ומוכח, שאף על פי שכל המתנות בחטאת פנימית עבודה אחת הן לעכב, בכל זאת, כל אחת מהמתנות בפני עצמה "מתקבלת בפנים", שהרי מחשיבים אותה במניין המתנות.
שנינו במשנה:
רבי אלעזר: אומר אף המנסך מי החג בחג בחוץ חייב
:
אמר רבי יוחנן משום רבי מנחם יודפאה
: הלכה זו שאמר
רבי אלעזר, בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה! דאמר
רבי עקיבא:
ניסוך המים
בחג
דאוריתא
הוא, ולכן חייב עליו בחוץ.
דתניא, רבי עקיבא אומר
: נאמר במוסף החג [במדבר כט לא] "על עולת התמיד
ונסכיה",
בלשון רבים.
בשני ניסוכים הכתוב מדבר, אחד ניסוך המים, ואחד ניסוך היין.
אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן: אי
, אם זה הוא מקורו של רבי אלעזר לניסוך המים, אם כן, נדון ממנו,
מה להלן
בניסוך היין של עולת תמיד צריך לנסך
שלושת לוגין, אף כאן
בניסוך המים בחוץ צריך לנסך
שלושת לוגין.
והא רבי אלעזר "מי החג" קאמר
, ומשמע שחייב בכל ניסוך בחוץ, אפילו פחות משלושת לוגין!
וכן נדון ונלמד:
אי מה להלן
בניסוך היין, הוא נוהג אף
בשאר ימות השנה, אף כאן
יהיה חייב על ניסוך המים בחוץ אף
בשאר ימות השנה.
ו
אילו
רבי אלעזר,
דוקא
בחג קאמר!
ומתרצינן:
אשתמיטתיה
לרבי מנחם יודפאה
הא דאמררבאסיאמררבי יוחנן.
דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות
[משנה היא במסכת שביעית פרק א משנה ו],
ערבה
[שבמקדש],
וניסוך המים
של חג, שלשתן
הלכה למשה מסיני.
ומוכח, שלכולי עלמא ניסוך המים דאורייתא ולא רק לרבי עקיבא, ואין צורך להיקש בין ניסוך היין לניסוך המים, ויתכן שרבי אלעזר במשנתנו סובר כמאן דאמר שיעורו של ניסוך המים בלוג, או אין להם שיעור .
תנו רבנן: המנסך שלושת לוגין מים בחג בחוץ, חייב. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: והוא שמלאן לשם חג.
והוינן בה:
מאי בינייהו,
מה הוסיף רבי אלעזר על דברי תנא קמא, ובמה נחלקו?
אמר רב נחמן בר יצחק: ביש שיעור במים
של ניסוך
קמיפלגי.
תנא קמא אמר "שלשה לוגין", וכוונתו משלשה ומעלה, כי סבר שאין שיעור למי החג למעלה, ואם מילא בכלי גדול יותר משלושה לוגין, קידשם הכלי, וחייב עליהם בחוץ. ורבי אלעזר סבר שדוקא אם מילאן "לשם חג" כדרך מילואן, דהיינו שלושה לוגין, חייב. אבל אם היה כלי גדול ומילאהו ביותר משלשה לוגין מים, לא קידש אותם הכלי, הואיל ואין כלי שרת מקדשין אלא הראוי להן .
רב פפא אמר
: בין לתנא קמא ובין לרבי אלעזר יש שיעור למים, ואם מילא יותר משיעור ג' לוגין לא מקדשם.