Joma 35a — Talmud auf Deutsch

גמרא:

שנינו במשנה: הביאוהו לבית הפרוה.

ומפרשינן:

מאי פרוה?

אמר רב יוסף פרוה

היינו

אמגושא

מכשף. שמכשף בנה לשכה זו, ונקראה על שמו. שנינו במשנה:

פרסו סדין של בוץ

בינו לבין העם.

והוינן בה:

מאי שנא

במה שונה [עדיף] סדין

של בוץ

מסדינים אחרים?

אמר רב כהנא: כדי שיכיר

[שיהיה לו היכר] ויזכור

שעבודת היום בבגדי בוץ

, ולא בבגדי זהב שרגיל ללבשם כל יום.

שנינו במשנה: וחכמים אומרים:

בשחר היה לובש

[בגדי פשתן ממדינת]

פלוסין

של שמונה עשר

מנה. ובין הערבים [הנדויין] של שנים עשר מנה. [סך] הכל שלשים מנה.

ומקשינן:

ו

כי ה

תנא

-

מניינא אתא לאשמועינן!?

וכי את החשבון ששמונה עשר ועוד שנים עשר הרי הם שלושים, את זה בא התנא להשמיענו?! וכי איננו יכולים לעשות בעצמנו את החשבון הזה?!

ומתרצינן:

הא קמשמע לן

, דבר זה בא להשמיענו: שלא הקפידו חכמים שיהיו בגדי השחר שווים שמונה עשר מנה בדיוק. וכן בגדי בין הערבים שנים עשר מנה בדיוק. אלא הקפידו

דבציר מהני לא נעביד

, שפחות משלושים מנה בסך הכל, לא יעשה.

ומשמע,

הא אי בציר מהני

, אם פחת בשווי בגדי השחר משמונה עשר מנה,

וטפי אהני

, והוסיף על אלו של בין הערבים יותר משנים עשר מנה -

לית לן בה!

אין אנחנו מקפידים בדבר, כיון שבסך הכל שווי הבגדים הוא שלשים מנה [ובלבד שיהיו בגדי השחר שוים יותר מבגדי בין הערביים. רא"ש. מאירי ].

על כל פנים, מבואר בדברי המשנה,

דכולי עלמא

[רבי מאיר וחכמים] מודים בדבר זה,

מיהת

, לפחות,

ד

בגדי ה

שחר עדיפי

מעולים משל בין הערביים.

והוינן בה:

מנא לן

, מנין לנו דבר זה?

אמר רב הונא בריה דרב עילאי: אמר קרא

[ויקרא טז ד] בענין לבישת בגדי הלבן בשחר: "כתונת

בד

קדש ילבש. ומכנסי

בד

יהיו על בשרו, ובאבנט

בד

יחגר, ובמצנפת

בד

יצנף".

למה הוזכר בפסוק ארבע פעמים "בד"? לומר לך, שבגדי שחרית יהיו מבד

מובחר

ש

בבד

[כלומר, מובחר יותר משל בין הערביים].