Sukkah 27a — Talmud auf Deutsch

שנינו במשנה:

וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה

-

נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו

:

ודייקינן: משמע שדוקא "פחות מכביצה" פטור מסוכה,

הא כביצה

-

בעי סוכה

.

ופרכינן:

לימא תיהוי תיובתיה דרב יוסף

, דאמר לעיל שתים או שלוש ביצים אכילת עראי היא ומותרת חוץ לסוכה.

ו

גם תיובתיה ד

אביי

, דאמר לעיל שאכילת כביצה אחת עדיין אכילת עראי היא, ומותרת חוץ לסוכה; ואילו ממשנתנו משמע דבשיעור כביצה הוי אכילה החייבת בסוכה?!

ומשנינן:

דילמא

הא דשנינו "פחות מכביצה" אינו משום סוכה, אלא:

פחות מכביצה

-

נטילה וברכה לא בעי

.

הא כביצה בעי נטילה וברכה

. אבל לישב בסוכה אינו צריך אפילו כשאוכל כביצה.

מתניתין:

רבי אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה

בכל שבעת ימי החג.

וחכמים אומרים: אין לדבר קצבה

, ואם רוצה להתענות אין אנו זקוקים לו, אלא רק שאם יאכל - לא יאכל חוץ לסוכה [רש"י].

חוץ מלילי

יום טוב ראשון של חג בלבד

, שאינו רשאי להתענות, ובגמרא ילפינן לה בגזירה שוה ממצה.

ועוד אמר רבי אליעזר: מי שלא אכל

[

לילי

]

יום טוב הראשון

של חג, שהיה חייב לאכול בסוכה,

ישלים

סעודה זאת ב

לילי יום טוב האחרון של חג

[בשמיני עצרת], ואף על פי שאינו אוכלה בסוכה [רש"י], ובגמרא מקשה על זה.

וחכמים אומרים: אין לדבר תשלומין

.

ועל

כגון

זה נאמר

"

מעות לא יוכל לתקון, וחסרון לא יוכל להמנות

".

גמרא:

שנינו במשנה: רבי אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה:

ומפרשינן:

מאי טעמא דרבי אליעזר?

משום דכתיב: בסוכות "

תשבו

" שבעת ימים, ובעינן

כעין

"

תדורו

",

מה דירה

אדם אוכל בה סעודה

אחת ביום ואחת בלילה, אף סוכה

צריך שיאכל בה סעודה

אחת ביום ואחת בלילה

.

ומפרשינן:

ורבנן

, מה טעמם שאין מחייבים לאכול כל יום בסוכה?

משום שהם דורשים באופן אחר, דבעינן סוכה

כדירה, מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל

[ברצותו אוכל וברצותו מתענה],

אף סוכה נמי, אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל

.

ותמהינן:

אי הכי, אפילו לילי יום טוב

ה

ראשון נמי

, אם ירצה יתענה, ומדוע שנינו: חוץ מלילי יום טוב הראשון?!

אמר

משני

רבי יוחנן משום רבי שמעון בן

יהוצדק: נאמר כאן

בחג הסוכות "

חמשה עשר

",

ונאמר

"

חמשה עשר

"

בחג המצות

. וילפינן בגזירה שוה:

מה להלן

בחג המצות

לילה הראשון חובה

לאכול מצה, ו

מכאן ואילך רשות

, אלא שלא יאכל חמץ.

אף כאן

בחג הסוכות

לילה הראשון חובה

, ו

מכאן ואילך רשות

.

והתם

בחג המצות

מנלן

שיהא חייב לאכול מצה בלילה הראשונה?

ומפרשינן: כי

אמר קרא

: "

בערב תאכלו מצות

" -

הכתוב קבעו

לאכילת המצה

חובה

בערב הראשון.

שנינו במשנה:

ועוד אמר רבי אליעזר

: מי שלא אכל לילי יום טוב ראשון של חג יאכל לילי יום טוב אחרון של חג:

ותמהינן:

והא אמר רבי אליעזר

עצמו:

ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה

. וכיון שביום האחרון אינו יושב בסוכה, ואדרבה אם ישב בה לשם מצוה הרי עבר על בל תוסיף, הרי אין זו השלמה למצות סוכה [רש"י]?!

אמר בירא

[שם חכם]

אמר רבי אמי: חזר בו רבי אליעזר

ומודה לחכמים שאין חיוב לאכול בסוכה אלא בליל יום טוב הראשון. ומפרשינן למשנתנו ששנינו בה יאכל להשלמה בלילי יום טוב אחרון של חג:

משלים

-

במאי?

אילימא בריפתא

[פת], הרי

סעודה דיומא קא אכיל

[סעודת היום הוא אוכל], ומה היכר יש כאן שהוא לשם סעודה הראשונה, הלא דרכו לסעוד היום?!

אלא מאי

"

ישלים

" -

ישלים במיני תרגימא

, לאחר שסילק שולחנו יביאו פירות ומעדנים לפניו, כגון פירות וכסנין וקפלוטות מבושלות, [רש"י].

תניא נמי הכי: אם השלים במיני תרגימא יצא

, וכל שכן אם קבע סעודה שניה בלחם ובשר [רש"י].

שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את רבי אליעזר

, הסובר חייב אדם לאכול בסוכה בכל יום שתי סעודות.

כגון אני, שאיני רגיל לאכול אלא סעודה אחת ביום

-

מהו שאוכל סעודה אחת

בסוכה,

ואפטר

בכך?

אמר לו רבי אליעזר

: והרי

בכל יום ויום אתה ממשיך כמה פרפראות

[מיני מעדנים הפותחים את בני מעיים להיות לבו משוך אחר הפת ויאכל]

לכבוד עצמך, ועכשיו אי אתה ממשיך פרפרת אחת לכבוד קונך?!

ועוד שאלו

אותו אפוטרופוס לרבי אליעזר:

כגון אני, שיש לי שתי נשים, אחת בטבריה ואחת בציפורי, ו

מתוך כך

יש לי שתי סוכות אחת בטבריה ואחת בציפורי, מהו שאצא מסוכה לסוכה

לאכול ולישן היום בזו ולמחר בזו,

ואפטר?

אמר לו רבי אליעזר: לא

תפטר בכך. כיון

שאני אומר: כל היוצא מסוכה לסוכה

, הרי זה

ב

י

טל מצותה ש

ל

ראשונה

, אפילו ימים שכבר עברו עליו איבדן למפרע ואינן מצוה, כי לדעת רבי אליעזר צריך לישב כל שבעת הימים בסוכה אחת [ולקמן יליף לה].

תניא: רבי אליעזר אומר

: