Schabbat 36a — Talmud auf Deutsch

אם כן

בציבור נמי חזי

-

לגמע

בו מים

לתינוק עני

שעל הציבור מוטל לפרנסו.

ותו, הא דתניא

בברייתא שלישית:

כשם שמטלטלין את השופר

-

כך מטלטלין את חצוצרות

.

מני?

אלא, לא קשיא

.

הא

דמטלטלין שופר ואין מטלטלין חצוצרות -

רבי יהודה

היא, הסובר כי רק שופר תורת כלי עליו, הואיל וראוי לגמע בו את התינוק. ולא חצוצרה כיון שאין לה כל שימוש בשבת.

הא

דמטלטלין הן את השופר והן את החצוצרות -

רבי שמעון

היא, הסובר שכלי אינו נעשה מוקצה למרות שאין בו שימוש בשבת.

הא

דאין מטלטלין לא שופר ולא חצוצרות -

רבי נחמיה

היא, הסובר שאפילו כלים שמשתמשים בהם בשבת אין מטלטלים אותם אלא לצורך תשמישם המיוחד להם. ושופר, ששימושו המיוחד הוא לתקיעה, אין נוטלים אותו בשבת כדי לגמע בו מים לתינוק .

ואם יקשה לך אמאי נקט רבי נחמיה בתחילת דבריו שאין מטלטלים שופר ואחר כך אמר שאין מטלטלים חצוצרה? והרי פשיטא שאם את השופר שראוי לגמע בו מים לתינוק אין מטלטלטים, כל שכן שאין מטלטלים את החצוצרה.

תשובתך:

ומאי שופר

שנקט רבי נחמיה בתחילת דבריו -

נמי

, דהיינו, כוונתו היא

לחצוצרות

. ובאומרו חצוצרות כוונתו היא לשופרות. ו

כדרב חסדא

, שמנה שלשה דברים שהתחלפו בשמותיהם, ובכללם שופר וחצוצרה.

דאמר רב חסדא: הני תלת מילי אישתני

שמייהו מכי חרב בית המקדש

:

א.

חצוצרתא

-

שופרא. שופרא

-

חצוצרתא

.

למאי נפקא מינה

לדעת כי נשתנה שמם -

לשופר של ראש השנה

, שאין תוקעים אלא בשופר שעמי הארץ קוראים לו חצוצרה.

ב.

ערבה

-

צפצפה

.

צפצפה

-

ערבה

.

למאי נפקא מינה

-

ללולב

. שרק ערבה כשירה בו ולא צפצפה.

ג.

פתורה

-

פתורתא. פתורתא

-

פתורה

.

שבתחילה היו קוראים לככר לחם גדולה פתורה ולקטנה פתורתא ועכשיו השתנה שמם.

למאי נפקא מינה

-

למקח וממכר

, שאם שילם עבור אחד מהם, מה הוא קנה .

אמר אביי: אף אנו

נוסיף על דברי רב חסדא דברים נוספים שהשתנה שמם ו

נאמר

:

הובלילא

-

בי כסי. בי כסי

-

הובלילא.

.

שמתחילה היו קוראים ל"המסס" [שהוא חלק ממערכת העיכול של הבהמה] - "הובלילא". ואילו ל"בית הכוסות" [שגם הוא משמש כחלק ממערכת העיכול] היו קוראים "בי כסי". ועתה השתנו השמות להיפך.

למאי נפקא מינה

-

למחט שנמצאת בעובי

הדופן של

"בית הכוסות

".

ד

אם נמצא הנקב שעשתה בו המחט רק

מצד אחד

של דופן בית הכוסות הרי הבהמה

כשירה

, שאין היא נטרפת אלא אם היה הנקב מפולש בדופן מצד לצד.

ו

אם נמצא הנקב

משני צדדים

של הדופן, הרי היא

טריפה.

וכל זה דוקא שנמצאת המחט בדופן בית הכוסות לפי שהוא עבה ויש בו כפלי שומן המסוגלים לסתום את הנקב. אבל אם נמצא הנקב בדופן ההמסס, שהוא דופן דק, חיישינן שניקב מצד לצד ולכן היא טריפה.

אמר רב אשי: אף אנו נאמר

:

בבל

-

בורסיף. בורסיף

-

בבל

...