Rosch haSchanah 4b — Talmud auf Deutsch

וכן חייבי

לקט, שכחה

,

ופאה

.

כל אלו,

כיון שעברו עליהן שלשה רגלים

ולא קיים את חיובו, הרי הוא

עובר ב"בל תאחר".

ואפילו אם שלשת הרגלים היו שלא כסדרם.

רבי שמעון אומר

: אינו עובר בבל תאחר אלא אם כן עברו עליו

שלשה רגלים כסדרן, וחג המצות תחלה

. שחג המצות הוא הרגל הראשון בסדר של שלשת הרגלים.

רבי מאיר אומר: כיון שעבר עליהן רגל אחד

בלבד -

עובר בבל תאחר.

רבי אליעזר בן יעקב אומר: כיון שעברו עליהן שני רגלים

-

עובר בבל תאחר.

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: כיון שעבר עליהן חג הסוכות

-

עובר עליהן בבל תאחר

.

והיינו, ש"בל תאחר" תלוי בחג הסוכות בלבד. ואם אחרי שחל על האדם חיוב, עבר חג הסוכות ולא קיים את חיובו, עבר בבל תאחר.

והוינן בה:

מאי טעמא?

מהו טעמו

דתנא קמא

שאומר שלשה רגלים גורמים לאדם לעבור בבל תאחר?

ומשנינן: בספר דברים פרק טז [פסוקים א טו] פרט הכתוב את דיני חג המצות חג השבועות וחג הסוכות.

ואחר כך נאמר [בפסוק טז]: "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר: בחג המצות, ובחג השבועות, ובחג הסכות. ולא יראה את פני ה' ריקם".

וצריך ביאור:

מכדי

, הרי

מינייהו סליק,

מאחר שהכתוב סיים לפרט את דיני שלשת הרגלים -

למה לי למהדר ומיכתב

, למה הוצרך הכתוב לחזור ולכתוב בענין מצות העליה לרגל

"בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות"?

והרי מכיון שנאמר "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך", מובן מאליו שהכוונה היא לשלשת הרגלים האלו.

אלא,

שמע מינה

, שכוונת הכתוב היא

ל

למד על

"בל תאחר".

וכך פירוש הפסוק: בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות - לא יראה את פני ה' ריקם, אלא היו נראים לפניו, לשלם לו את נדריכם.

ורבי שמעון אומר

: הכתוב

אינו צריך לומר "בחג הסוכות", ש

הרי

בו דיבר הכתוב

.

שהרי בפרשת דיני חג הסוכות נאמר הפסוק "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך", ואם כן, היה מספיק שהכתוב יאמר "שלש פעמים בשנה. בחג המצות ובחג השבועות". ומיותר לומר חג הסוכות, שהרי הוא מובן מאליו.

ואם כן,

למה נאמר

בו גם "בחג הסוכות"?

לומר, שזה

[חג הסוכות], הוא ה

אחרון

בשלשת הרגלים, ואינו עובר על בל תאחר אלא אם עברו שלשת הרגלים בסדר הזה.

ורבי מאיר

, שאמר אם עבר עליו רגל אחד עובר בבל תאחר -

מאי טעמא?

מהו טעמו?

דכתיב

[דברים יב, ה ו]

"ובאת שמה

[לבית המקדש]

והבאתם שמה

עלתיכם וזבחיכם".

אמר הכתוב, כי כאשר תבוא לרגל לבית המקדש, עליך לקיים את חיוביך. ומכאן, שאם עבר עליו רגל אחד ולא קיים את חיובו, עובר בבל תאחר.

ורבנן

, וכן כל התנאים החולקים על רבי מאיר, סוברים שאין ללמוד מכאן לבל תאחר. כי הפסוק

ההוא

-

לעשה

הוא בא! לומר שיש מצות עשה לקיים את חיובו ברגל הראשון.

אבל ביחס ללאו של בל תאחר, אם עבר רגל אחד ולא הביאו, אינו עובר בלא תעשה.

ומכאן קושיא על רבי מאיר. שהרי הפסוק נאמר בלשון "עשה", ["והבאתם שמה"], ואיך אפשר ללמוד מכאן ל"בל תאחר"?

ורבי מאיר

יתרץ:

כיון דאמר ליה רחמנא אייתי ולא אייתי

, כיון שהתורה ציותה את האדם להביא קרבנותיו ברגל הראשון, ולא הביאם, הרי זה בגדר איחור.

ו

ממילא,

אם לא הביא,

קם ליה ב"בל תאחר"

.

ורבי אליעזר בן יעקב

, שאמר כיון שעברו עליו שני רגלים עובר בבל תאחר -

מאי טעמא?

דכתיב

[במדבר כט לט] בפרשת המועדות:

"אלה תעשו לה' במועדיכם"

.

"מועדיכם" הוא לשון רבים, ו

מיעוט "מועדים"

הוא

שנים.

ומכאן שאם עברו על האדם שני רגלים ולא קיים חיובו עובר בבל תאחר.

ורבנן

, החולקים על רבי אליעזר בן יעקב, סוברים שאין ללמוד מ"במועדיכם" לבל תאחר. כי הפסוק

ההוא

, נצרך ללמוד ממנו

לכדרבי יונה

:

דאמר רבי יונה: הוקשו

בפסוק זה

כל המועדים כולם זה לזה

. ללמד,

שכולן

, כל שעירי החטאת הקריבים בכל המועדות -

מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו

. כשם שנאמרה כפרה זו בשעיר ראש חודש.

ורבי אלעזר ברבי שמעון

, שאמר כיון שעבר עליהן חג הסוכות עובר עליהן בבל תאחר -

מאי טעמא?

כ

דתניא

בברייתא:

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר

: נאמר בפרשת חג הסוכות "שלש פעמים בשנה: בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות".

ויש לבאר: הרי גם אם

לא יאמר

הכתוב

"חג הסוכות",

היה מובן מאליו שחג הסוכות הוא אחד משלש הרגלים,

ש

הרי

בו דיבר הכתוב!

ואם כן,

למה נאמר

"חג הסוכות"?

אלא

לומר, שזה

[חג הסוכות] הוא ה

גורם

לו לאדם לעבור על בל תאחר.

ומקשינן:

ו

לדעת

רבי מאיר

שלומד שעוברים על בל תאחר ברגל הראשון מ"ובאת שמה והבאתם שמה".

ו

כן לדעת

רבי אליעזר בן יעקב

שלומד שעוברים על בל תאחר כעבור שני רגלים מ"במועדיכם", יש להקשות:

האי

פסוק זה

"בחג המצות ובחג השבועות

ובחג הסוכות"

, שהוא מיותר -

מאי דרשו ביה?

מה הם למדו ממנו?

ומתרצינן: לדעתם פסוק זה אינו מיותר. כי

מיבעי להו

, הפסוק הזה נצרך לדעתם

לכדרבי אלעזר אמר רבי אושעיא

:

דאמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: מנין לעצרת

[לחג השבועות], שאם לא הקריב בה שלמי חגיגה,

שיש לה תשלומין כל שבעה

, שאפשר לשלם את חיובו עד ששה ימים אחרי חג השבועות, ונמצא שבסך הכל אפשר להקריב את שלמי החגיגה שבעה ימים?

תלמוד לומר: "בחג המצות, בחג השבועות ובחג הסוכות"

.

מקיש

הכתוב את

חג השבועות לחג המצות,

לומר לך,

מה חג המצות יש לו תשלומין כל

שבעה

ימי החג -

אף חג השבועות, יש לו תשלומין כל שבעה.

ומקשינן: מנין לנו להקיש את חג השבועות לחג המצות, ויהיו בו תשלומין רק שבעה ימים, ולא לחג הסוכות, ויהיו בו תשלומים שמונה ימים!?

וליקש

, אולי יש להקיש את חג השבועות

לחג הסוכות

:

מה להלן

, לחג הסוכות יש לו תשלומים

שמונה

ימים [עד שמיני עצרת],

אף כאן

, לחג השבועות, יהיו לו תשלומים

שמונה

ימים!

ולמה אמרנו שאין תשלומין לעצרת אלא שבעה ימים בלבד?

ומתרצינן:

שמיני

עצרת -

רגל בפני עצמו

הוא

, ואינו חלק מחג הסוכות. לפיכך אין תשלומין לשלמי חגיגה של סוכות אלא שבעה ימים בלבד.

ודחינן את התירוץ:

אימור דאמרינן

, כל מה שאמרנו ש

שמיני

הוא

רגל בפני עצמו

הוא, לא אמרנו זאת אלא

לענין

ששה דינים בלבד, וסימנם

פז"ר קש"ב

. . [ראה הערה ]

אבל לענין תשלומין

ל

דברי הכל

שמיני עצרת

תשלומין דראשון הוא

. השלמה של יום טוב ראשון של סוכות הוא.

דתנן

[חגיגה ט א]:

מי שלא חג

, שלא הביא חגיגתו ב

יום טוב הראשון של חג

הסוכות, -

חוגג את כל הרגל

. מביא את חגיגתו בכל ימי חג הסוכות,

ו

גם ב

יום טוב האחרון של חג

, בשמיני עצרת.

ומעתה, חוזרת הקושיא: מדוע לא מקישים את חג השבועות לחג הסוכות, שיש לו תשלומין כל שמונה?

ומתרצינן: במקום שיש להסתפק אם להרבות או למעט, אמרו חכמים:

תפשת מרובה

-

לא תפשת!

אם אתה תתפוס את המרובה, עלול להיות שתתפוס שלא כדין, שהרי יתכן שהיה לך לתפוס את המועט.

אבל אם

תפשת מועט

-

תפשת!

כי אין ספק שתפסת כדין. שהרי בכלל המרובה יש גם את המועט.

ולכן כאן בעצרת, שיש לנו ספק אם ללמוד מחג המצות שתשלומיו שבעה, או ללמוד מחג הסוכות שתשלומיו שמונה, אנו תופסים את המועט, ואומרים שתשלומי עצרת הם רק שבעה.

ומקשינן:

אלא

, מאחר שמקישים אנו את עצרת לחג המצות ולא לחג סוכות, אם כן קשה:

למאי הלכתא כתביה רחמנא לחג הסוכות?

לאיזה צורך חזר הכתוב ואמר את "חג הסוכות"?

ומתרצינן: כדי

לאקושיה

, להקישו

לחג המצות

, וללמוד בהיקש הזה: