Pessachim 57b — Talmud auf Deutsch

וכששאלוהו בדבר,

אחוי בידיה

[עשה בידו תנועה, דרך צחוק]. ואמר: ודאי הוא שכבש טוב יותר. שהרי הוא קרב לתמיד.

דאי גדיא יאי, יסק

הגדי

לתמידא!

אמר מלכא

: לא די שלא אמר כמותי, אלא אף אמר כן בלשון צחוק.

הואיל ולא הוי ליה אימתא דמלכותא

[יראת המלכות]

ניפסקו

[נחתוך]

ל

יד

ימיניה.

יהב

יששכר

שוחד

לעבד המלך,

ופסקיה לשמאליה,

במקום יד ימינו.

שמע מלכא

מכך,

ופסקיה

אף

ל

יד

ימיניה.

ונותר בלא שתי ידיו.

אמר רב יוסף: בריך רחמנא דאשקליה

[שנטל]

ליששכר איש כפר ברקאי למיטרפסיה

[לגמולו]

מיניה בהאי עלמא!

ולא יקבל את עונשו בעולם הבא ששם העונש חמור ביותר.

אמר רב אשי: יששכר איש כפר ברקאי לא תנא מתניתין

[לא שנה משנה וברייתא]. ומשום כך אמר שהכבש טוב מן הגדי.

דתנן: רבי שמעון אומר: כבשים קודמים לעזים

בקרבנות

בכל מקום

, שבכל קרבן הבא מן הכבשים והעזים, כתיב "כבש" תחלה.

יכול

שהוא

מפני ש

הכבשים

מובחרין במינן

יותר מהעזים?

תלמוד לומר

בחטאת: "והביא את קרבנו שעירת עזים תמימה" ואחר כך כתיב

"ואם כבש יביא קרבנו

לחטאת נקבה תמימה יביאנה".

הרי הקדים עז לכבשה. מלמד, ששניהן שקולין כאחד.

רבינא אמר: אפילו מקרא נמי לא קרא

יששכר איש כפר ברקאי.

ד

הא

כתיב

בשלמים

"אם כבש

[בשר] הוא מקריב".

וכתיב

"ואם עז

קרבנו".

ומדלא הראה הכתוב שום רמז שזה מובחר מזה, שמע מינה דשניהם שקולים.

ולכן,

אי בעי כבש לייתיה. אי בעי עז לייתיה.

הדרן עלך פרק מקום שנהגו