Niddah 17b — Talmud auf Deutsch

אפילו

את האוכלים והמשקים שאיננו נוגע בהם, וכמו אם היה הכלי חרס

מלא

זרעוני

חרדל

, שכל אחד מהם הוא אוכל בפני עצמו, ולא נגע הכלי בכל החרדל ובכל זאת נטמא כל החרדל בהיותו בתוך הכלי.

מתניתין:

משל משלו חכמים באשה

ביחס למבנה הפנימי שלה, שהוא דומה לבית, שיש בו:

א.

החדר

משל לרחם עצמה.

ב.

הפרוזדור

משל למעבר מהרחם כלפי חוץ.

ג.

העליה

משל למקום נפרד, המצוי מעל לרחם ומעל לפרוזדור, ומשם יש מעבר הנקרא "לול" אל הפרוזדור.

ושני דמים שונים יוצאים מאותו ה"בית", דם אחד יוצא מן החדר [רחם], ודם שני יוצא מהעליה.

דם החדר

-

טמא.

דם העליה

-

טהור.

נמצא

הדם בבדיקה שבדקה

בפרוזדור,

ואין ידוע אם הוא דם טמא הבא מהחדר או דם טהור הבא מן העליה -

ספקו טמא! לפי

שחזקתו

של הדם שהוא בא

מן המקור

ולא מן העליה, שכן רוב הדמים היוצאים מגוף האשה באים מהרחם עצמה ולא מן העליה שעליה.

גמרא:

רמי בר שמואל ורב יצחק בריה דרב יהודה, תנו,

שנו את מסכת

נדה, בי רב הונא

:

אשכחינהו רבה בר רב הונא דיתבי,

כאשר הם שונים את משנתנו,

וקאמרי

:

החדר

נמצא

מבפנים,

לצדה הפנימי של האשה.

הפרוזדור נמצא מבחוץ,

לצדה החיצוני של האשה.

ועלייה

-

בנויה על שתיהן,

מעליהן.

ולול,

מעבר,

פתוח בין עלייה לפרוזדור,

שדרך אותו הלול יוצא דם העלייה הטהור ויורד אל הפרוזדור.

[החדר נמצא בצידו הפנימי של הגוף בסמוך לגב האשה, הפרוזדור נמצא לפניו בסמוך לבטן, ועליה מעל שניהם . שלשה פתחים ישנם בפרוזדור, אחד שמכניס דם מהעליה (ומקומו בחלק העליון של הפרוזדור הנקרא גג פרוזדור). ופתח זה הוא הלול שמוזכר בסוגיתנו. השני מכניס דם מהחדר, (ומקומו בתחתית החדר בסמוך לקרקע הפרוזדור). והשלישי מוציא את שני הדמים מהגוף לחוץ.

ונמצא שדרך הפרוזדור עוברים שני דמים בדרכם החוצה - דם החדר שהוא טמא ודם העלייה שהוא טהור, ולכן המוצאת דם בפרוזדור ישנו ספק מהו דינה, ויבוארו בזה במהלך הסוגיא ארבעה שיטות ].

אם

נמצא

הדם בבדיקה שנעשתה בחלקו הפנימי של הפרוזדור, שהוא

מן הלול ולפנים,

דהיינו, לכוון החדר הפנימי -

ספיקו

של הדם שאנו מסופקים בו אם הוא מן החדר או מן הלול -

טמא!

.

ואם נעשתה הבדיקה בחלקו ה"חצוני" של הפרוזדור, שהוא

מן הלול ולחוץ

, ונמצא בו דם -

ספיקו טהור,

שהרי יש לנו לומר שדם זה הוא רק מן העלייה, והוא דם טהור. כי הדם הטמא הבא מן החדר מגיע לאמצע הפרוזדור, ומשם הוא יוצא דרך פתח "כתלי הרחם", ואינו ממשיך לכוון החלק החיצוני של הפרוזדור!

אתא

רבה בר רב הונא, [לאחר ששמע את דבריהם של רמי בר שמואל ורב יצחק, ששנו אותם בבית מדרשו של רב הונא, אביו].

ואמר ליה לאבוה

[לרב הונא] - האם "נמצא הדם מן הלול ולפנים

ספקו טמא"

-

אמרת לן, מר!?

[וכפי ששמעתי את התלמידים שונים בבית מדרשך].

והא אנן ש"חזקתו מן המקור"

תנן

במשנתנו, ואם כן, הוא ודאי טמא , ולא ספק!?

אמר ליה

רב הונא לרבה בריה:

אנא,

לא לימדתי לתלמידי את שאמרו, אלא

אנא הכי קאמינא

:

[שיטה שניה בדין דם שנמצא בפרוזדור]

נמצא הדם בפרוזדור

מן הלול ולפנים

-

ודאי טמא,

שחזקתו מן המקור.

מן הלול ולחוץ

-

ספקו טמא,

כי יש להסתפק אם בא הדם מהחדר או מהעלייה.

אמר אביי: מאי שנא מן הלול ולחוץ דספקו טמא, דדלמא שחתה

, שכבה על בטנה,

ומחדר אתא!

שאז ירד הדם בפרוזדור כלפי צדו ה"חיצוני" ולא יצא מהנקב של יציאת דם ב"כתלי הרחם".

ואם כן, בנמצא הדם

מן הלול ולפנים נמי

מדוע הוא ודאי טמא?

אימא אזדקרה

ששכבה על גבה -

ומעלייה אתא

148 ,

ויהיה רק ספק טמא?

אלא, אמר אביי

:

[שיטה שלישית בדין דם שנמצא בפרוזדור]

אי בתר חששא אזלת,

שיש לחשוש שמא שינתה את מצב עמידת גופה הרגיל [וכגון החשש ששחתה או איזדקרה] -

אידי ואידי,

בין נמצא בפרוזדור מבפנים ללול או מחוצה לו -

ספק הוא!

כי המצאות הדם משתנה לפי שינוי מצב גופה, ואין אנו יודעים כיצד הוא השתנה.

[צד נוסף העלה אביי והיא השיטה הרביעית בסוגיתנו]

ואי בתר חזקה אזלת,

שלא חוששים לשינויים במצב עמידת גופה -

מן הלול ולפנים ודאי טמא,

שאין דרך הדם היוצא מן העליה לחזור לאחוריו , ואם כן ודאי שהדם הנמצא הוא מהחדר בלבד.

ומן הלול ולחוץ

-

ודאי טהור

שרק הדם מן העלייה מגיע לשם.

תני רבי חייא: דם הנמצא בפרוזדור, חייבים עליו על ביאת מקדש

[אם נכנסה למקדש. לאחר שמצאה את הדם בפרוזדור],

ושורפין

עליו את התרומה

שנגעה בה.

ורב קטינא אמר: אין חייבין עליו על ביאת מקדש, ואין שורפין עליו את התרומה,

שאינו אלא ספק .

ומבארת הגמרא כיצד יפרשו ארבעת השיטות שהובאו לעיל את הברייתא:

[א]

להך לישנא

[השיטה השלישית]

דאמר אביי "אי בתר חששא אזלת

אידי ואידי ספק" -

מסייע ליה לרב קטינא, ופליגא דרבי חייא

על אביי, כי לאביי לעולם הוי ספק, ואלו רבי חייא מטמא בודאי.

[ב]

להך לישנא

[השיטה הרביעית]

דאמרת "אי בתר חזקה אזלת

מן הלול לפנים טמא בודאי" -

מסייע ליה לרבי חייא

שמטמא בודאי, ודיבר רבי חייא מן הלול ולפנים,