Nedarim 72b — Talmud auf Deutsch

מתניתין:

דרך תלמידי חכמים היא להפר לבתו את כל נדריה לפני שהיא נישאת לבעל, שאז אינו יכול להפר עוד את נדריה.

ולכן,

כשהיתה בתו מאורסת,

עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו,

מרשותו, לפני שנישאה לבעלה,

אומר לה

:

כל נדרים שנדרת בתוך ביתי

-

הרי הן מופרין!

וכן

נוהג

הבעל

לגבי נדרי אשתו המאורסת לו,

עד שלא תכנס לרשותו,

לפני שהוא נושא אותה, בהיותה עדיין מאורסת לו,

אומר לה: כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי

-

הרי הן מופרין.

כיון

שמשתכנס לרשותו

-

אינו יכול להפר

את נדריה הקודמים.

גמרא:

בעי רמי בר חמא

:

בעל

-

מהו שיפר בלא שמיעה?

האם הבעל יכול להפר אף בלא שישמע את הנדר ?

והסבר הספק הוא:

האם מה שכתוב בפסוק

"ושמע אישה",

ב

דוקא הוא,

ואם לא שמע אינו יכול להפר.

או לאו דוקא הוא,

ואפילו אם לא שמע יכול להפר.

אמר רבא: תא שמע

ממשנתנו:

דתנן:

דרך תלמידי חכמים

היא ש

עד שלא יצאת בתו מאצלו

(מרשותו)

אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין.

ומוכיח רבא:

והא

עדיין

לא שמע

האב את הנדר. ויש להוכיח מכאן שאין צריך שמיעה להפרת הנדר

.

ודוחה הגמרא את הראיה:

לכי שמע הוא דמיפר

אינו יכול להפר בשעה זו, אלא כשישמע את הנדר, יחזור ויפר אותו.

אך תמהה הגמרא על הדחיה:

אם כן, כי לא שמע

[קודם ששמע] -

למה ליה למימר

שכל הנדרים שנדרה יהיו מופרים? הלא הוא צריך לחזור ולהפר לאחר שישמע!?

ומתרצינן:

הא קמשמע לן

משנתנו: ש

אורחיה דצורבא מרבנן להדורי

שדרך ת"ח לחזר ולומר לבתו כל נדרים שנדרת יהיו מופרים, כדי שתהיה הבת נזכרת שנדרה, ותספר לו, ואז יוכל להפירם.

תא שמע

ראיה

מסיפא

של משנתנו:

וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו, אומר לה

: כל נדרים שנדרת קודם שתכנסי לרשותי הרי הן מופרים.

ויש להוכיח שיכול הבעל להפר אפילו בלא שמיעה.

ודחינן:

הכא נמי,

גם בסיפא מדובר באופן

דאמר לה

הבעל:

לכי שמענא!

שההפרה תחול רק כאשר אשמע את הנדר .

ופשטינן ממקום אחר.

תא שמע

מהא דתנן לקמן [עה א]:

האומר לאשתו: כל נדרים שתדורי עד שאבא ממקום פלוני, הרי הן קיימין

-

לא אמר כלום.

ואם אמר: כל נדרים שתדורי עד שאבוא ממקום פלוני

הרי הן מופרין

-

רבי אליעזר אומר: מופר.

ומוכיחה הגמרא:

והא לא שמע

הבעל, ואיך חלה ההפרה ?

ומוכח שלא בעינן שמיעה.

ודחינן:

הכא נמי, דאמר "לכי שמענא"

שההפרה תחול כאשר אשמע את הנדר

.

ומקשינן על זה:

ולמה לי

הפרת הבעל

מן השתא?

הלא בין כך לא תחול ההפרה אלא רק כאשר יחזור וישמע את הנדר, ואם כן רק

לכי שמע

-

ליפר לה.

ומתרצינן:

משום ש

קסבר

הבעל,

דלמא מטרידנא

[שמא אהיה טרוד] ב

ההיא שעתא

כשאחזור, ולא אהיה פנוי להפר נדריה, ולכן הוא מפר עכשיו, ותחול ההפרה כאשר ישמע את הנדר.

ופשטינן ממקום אחר.

תא שמע

מהא דתניא [נזיר יב ב]:

בעל

האומר לאפוטרופוס

שהעמיד על אשתו:

כל נדרים שנודרת אשתי מכאן

(מהיום)

ועד שאבא ממקום פלוני

-

הפר.

ו

האפוטרופוס

הפר לה.

יכול יהו

נדרים אלו

מופרין?

תלמוד לומר "אישה יקימנו, ואישה יפרנו"

\- דדוקא אישה יקיים ויפר את נדריה ולא שלוחו,

דברי רבי יאשיה.

אמר לו רבי יונתן

לרבי יאשיה: הרי

מצינו בכל התורה כולה

ש

שלוחו של אדם כמותו,

ולפיכך אף הפרת נדרים מועילה על ידי שליח .

וכל המחלוקת בין רבי יונתן ורבי יאשיה היא רק לפי רבי אליעזר, הסובר שיכול להפר קודם שנדרה. אבל לחכמים, שאינו יכול להפר נדר לפני שנדרה אותו, הרי כל מה שהוא לא יכול לעשות, אין הוא יכול לעשות לכך שליח. ר"ן

ומביאה הגמרא ראיה מזה לספק דידן:

הרי לדעת רבי יונתן מועיל הפרה על ידי שליח.

ואפילו רבי יאשיה,

הסובר שלא מועילה הפרה על ידי שליח,

לא קאמר

זאת

אלא משום דגזירת הכתוב הוא,

דילפינןמהפסוק "

אישה יקימנו ואישה יפרנו"

שדוקא בעל מפר, ולא שליח.

אבל

בלי הפסוק, היה הדין

ד

ל

כולי עלמא שלוחו של אדם כמותו,

ואף השליח יכול להפר

.

ואם כן, יש ראיה שלא צריך לשמוע את הנדר. כי אם נאמר שצריך שמיעה, אם כן איך יכול השליח להפר?

והא לא שמיע ליה

[הרי הבעל עדיין לא שמע את הנדר].