Nedarim 24b — Talmud auf Deutsch

דאפילו בקמייתא

, דהיינו אפילו במקרים הקודמים, שדחתה הגמרא שיש בהם נימוק שיודו חכמים לרבי אליעזר בן יעקב, כגון שיכול לטעון שאינו כלב, או אינו מלך, בכל זאת חולקים עליו חכמים.

ושמע מינה

שאכן

פליגי רבנן עליה

.

ומסקינן: אכן

שמע מינה

שנחלקו עליו בכל המקרים.

ודנה הגמרא:

מאי הוי עלה?

כיצד נפסקה ההלכה במחלוקת זו?

תא שמע, דאמר רב הונא: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.

וכן אמר רב אדא בר אהבה: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.

מתניתין:

נדרי הבאי

, שאינם נדרים - כיצד?

אמר: קונם

עלי דבר זה,

אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים

.

או שאמר: קונם עלי דבר זה,

אם לא ראיתי נחש

שעוביו

כקורת בית הבד.

גמרא:

תנא

בברייתא: רק

נדרי הבאי

-

מותרין

.

אבל

שבועות הבאי

-

אסורין

מדרבנן מחמת חומר השבועה.

ודנה הגמרא:

היכי דמי

"

שבועות הבאי

", שהן אסורות?

אילימא, דאמר

"

שבועה

-

אם לא ראיתי בדרך הזה

כעולי מצרים", ולא אסר דבר בשבועתו -

וכי

מידעם

, משהו שיש בו ממש,

קאמר!

והרי אין כל משמעות לדברים שכאלו, ומה יש כאן לאסור.

אמר אביי

: כגון

דאמר

"

שבועה שראיתי

בדרך הזאת כעולי מצרים", ואם כי היא שבועת הבאי, אסור לו להשבע כך, מדרבנן, לפי שהחמירו חכמים בשבועות מחמת חומר השבועה.

אמר

תמה

ליה רבא: אם כן

, שנשבע שראה כעולי מצרים, הרי גם אם דרך אנשים לומר כן על ציבור רב, להשבע בלשון הזאת אסור, שהרי לא ראה למעשה כיוצאי מצרים, ו

למה לי למימר

שהיא אסורה?

ועוד

, שבועה -

דומיא דנדר קתני!

ובנדר מדובר שאסר עליו פירות בקונם אם לא ראה כעולי מצרים, וגם בשבועה צריך להעמיד שנשבע על פרות שלא יאכלם אם לא ראה כעולי מצרים.

אלא, אמר רבא

: מדובר בברייתא

באומר

"

יאסרו פירות העולם עלי בשבועה, אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים

". ואסור לו לאכול את הפירות, אף על פי שדרך בני אדם לקרוא להמון רב "יוצאי מצרים", מחמת חומר השבועה. אם כי הוא לא נאסר מן התורה, שהרי כן ראה כ"יוצאי מצרים" בלשון בני אדם.

אמר ליה רבינא לרב אשי: ודלמא האי גברא, קינא דשומשמני חזא,

קן של נמלים רבות ומרוכזות במקום אחד, ראה,

ואסיק להון שמא

, וקרא להם שם "

עולי מצרים

",

ושפיר משתבע!