Nedarim 14a — Talmud auf Deutsch

אי רבי מאיר

היא -

הא לית ליה

לרבי מאיר את הכלל ש"

מכלל

לאו אתה שומע הן!

ואלא

שמא תאמר, משנתנו בשיטת

רבי יהודה

היא -

אי אפשר לומר כך, כי אם כן

היינו רישא!

הרי נשנו כבר הדברים האלה במשנה בפרק הקודם [י ב], "לחולין שאוכל לך - הרי זה נדר בקרבן", ולמה היה צריך כאן התנא לחזור ולשנות שוב את דברי רבי יהודה אלו.

ומשנינן:

איידי

, אגב

דקתני

במשנתנו

כבשר חזיר, כעבודת כוכבים,

מותר, מפני שאינו מתפיס בדבר הנדור,

להכי קתני

גם דין האומר

חולין.

רבינא אמר

תירוץ אחר לשם מה שנה התנא כאן "חולין" -

לפי שהתכוון התנא לחדש שאין כאן צורך להשאל על הנדר כמו שצריך להשאל עליו בסיפא, ו

הכי קתני

:

ואלו מותרין

לגמרי

כחולין

, ואינם צריכים להשאל על נדרם - המתפיס

כבשר חזיר, כעבודת כוכבים.

אבל האומר לאשתו "הרי את עלי כאמא", צריך להשאל, מדרבנן, על נדרו, ופותחין לו פתח ממקום אחר, כדי שלא ייקל ראשו בנדרים.

והוינן בה:

ואי לא תנא חולין,

האם

הוה אמינא

שגם האומר כבשר חזיר

בעי שאלה?

ומי איכא לאסוקי על דעתא הכי!?

וכי יתכן להעלות זאת על הדעת?

הא

, והרי

מדקתני סיפא: האומר לאשתו הרי את עלי כאימא

-

פותחין לו פתח ממקום אחר, מכלל

זה אתה למד,

דרישא

-

לא בעיא שאלה!

אלא מחוורתא,

ש

חולין

-

ממילא נסבה.

ועתה מבארת הגמרא את מקור הדין שרק אם מתפיסים בדבר הנדור חל הנדר -

מנהני מילי?

-

אמר קרא

: [במדבר ל] "

איש כי ידור נדר לה'

".

מכפל הלשון "ידור נדר", אתה למד שאין אפשרות להתפיס בנדר -

עד שידור

, שיתפיס,

בדבר הנדור.

והוינן בה:

אי הכי,

שמ"ידור נדר" אתה למד זאת,

אפילו

המתפיס

בדבר האסור נמי

יחול נדרו!

דהא

גם באיסור

כתיב

לשון כפול, המלמד על התפסה - שנאמר "

לאסור איסר על נפשו

"!?

ומשנינן: אין ללמוד התפסה בדבר האסור מדברי הכתוב הזה, כי "

לאסור איסר

",

מבעי ליה

-

לכדתניא

:

דתניא:

איזהו איסר האמור בתורה

: האומר שלא אוכל בשר ביום זה כיום שמת בו אביו, שהיא התפסה בדבר הנדור.

שנינו במשנה:

האומר לאשתו הרי את עלי כאימא

, צריך להשאל עליו, ופותחים לו פתח ממקום אחר.

ורמינהו

סתירה לכך מברייתא אחרת:

דתניא: האומר "

הרי את עלי כבשר אימא,

דהיינו, דבר זה אסור עלי כבשר אמי,

כבשר אחותי, כערלה, וככלאי הכרם

" -

לא אמר כלום!

אמר

תירץ

אביי

: אמנם

לא אמר כלום מדאורייתא, ו

אולם,

צריך

הוא

שאלה מדרבנן.

רבא אמר: הא

שלא אמר כלום הוא

בתלמידי חכמים

, שאין לחשוש שיבואו לידי מכשול אם לא יצטרכו לבוא ולהשאל.

הא

, משנתנו מדברת

בעם הארץ

.

וראיה לדברי:

והתניא: הנודר בתורה

-

לא אמר כלום

.

ואמר

על כך

רבי יוחנן: וצריך שאלה לחכם

.

ואמר רב נחמן: ותלמיד חכם

-

אינו צריך שאלה!