Menachot 4b — Talmud auf Deutsch

וכן אתה אומר באשם נזיר

טמא

ו

כן גם ב

אשם מצורע, ש

אם

שחטן שלא לשמן, פסולין, הואיל ובאו להכשיר

אשם נזיר טמא בא להכשיר שיכול לספור מכאן ואילך את ימי נזירות טהרה, והימים הראשונים שספר לפני שנטמא לא נחשבים, ואשם מצורע בא להכשירו לבוא במחנה,

ו

הרי

לא

הכשירו

.

ופרכינן:

תנן, כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות

.

ואם איתא

לדרב,

ליתני נמי

"

חוץ ממנחת העומר

" שאינה כשרה בשלא לשמן.

ומשנינן:

כי קתני

לדין מנחות במשנתנו, במנחה ה

באה

על ידי

יחיד

. אבל

באה

על ידי

ציבור

דהיינו מנחת העומר -

לא קתני

, אף שגם היא פסולה בשלא לשמה.

ועוד,

כי קתני

למנחות במשנה, מנחה ה

באה בגלל עצמה

בפני עצמה. אבל מנחת העומר

באה בגלל

[עם]

זבח

היא, שמביאין כבש לעולה עם מנחת העומר, ומנחה כזו

לא קתני

.

ועוד,

כי קתני

למנחות במשנתנו, דווקא

הנך

מנחות

שאין קבוע להן זמן

מיוחד, אלא בכל עת שירצה הן באות,

הא

מנחת העומר -

דקבוע לה זמן

בט"ז בניסן דווקא -

לא קתני

.

אמר מר: וכן אתה אומר באשם נזיר ואשם מצורע ששחטן שלא לשמן, פסולין, הואיל ובאו להכשיר ולא הכשירו.

ומקשינן:

תנן

[בזבחים ב א]:

כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו

לבעלים לשם חובה חוץ מ

קרבן

פסח ו

קרבן

חטאת

.

ואם איתא

שגם אשם נזיר ומצורע פסול שלא לשמן,

ליתני נמי

"

חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע

"?

ומשנינן:

כיון דאיכא

אשמות שלא באו להכשיר כגון

אשם גזילות ואשם מעילות דלכפרה אתו

, והיה צריך התנא לחלק ולומר דאשם כזה כשר ואשם כזה פסול, ו

לא פסיקא ליה

למימר סתם "חוץ מאשם", להכי לא שנה אותם.

ומקשינן:

מאי שנא אשם נזיר ואשם מצורע

דאמר רב שאם שחטן שלא לשמן פסולין משום

דבאו להכשיר ולא הכשירו

, ולא נעשתה עיקר עבודתן,

הני

שאר אשמות -

נמי

נאמר שיפסלו הואיל ו

באו לכפרה ולא כפרו

, כשמביאו שלא לשמן ולא עלו לו לשם חובה?

ומשנינן:

אמר רבי ירמיה, מצינו שחילק הכתוב בין

קרבנות ה

מכפרין

שבאים לכפר על האדם, ובין קרבנות המכשירין - שבאים להכשיר, כגון קרבן שבא להתירו באכילת קרבנות ולהכנס למקדש, ובנזיר טמא להתחיל את מנין נזירות טהרה. והחילוק הוא שהמכשירין חמורים יותר, שהרי קרבנות שהן

מכפרים אית בהו דאתו

יש ביניהם כאלו הבאים גם

לאחר מיתה

של בעליהם שהפרישום, מה שאין כן

מכשירים

ד

לית בהו דאתו לאחר מיתה

, ולעולם הם קריבים רק בחיי בעליהם.

דתנן: האשה

יולדת, שדינה להביא שני קרבנות אחד לעולה ואחד לחטאת,

שהביאה חטאתה, ומתה

קודם שהספיקה להביא את עולתה,

יביאו יורשין עולתה

, והרי עולת יולדת באה לכפר, דכתיב בה "אחד לחטאת ואחד לעולה וכפר עליה", אם כן מצאנו קרבן שבא קרבן לכפר שקרב לאחר מיתת בעליו. אבל אם הביאה

עולתה ומתה

ולא הספיקה להביא את חטאתה שבאה להכשירה באכילת קדשים,

לא יביאו יורשין חטאתה

במקומה, ואם כן אנו רואים שקרבן הבא להכשיר לא קרב לאחר מיתת בעליו. ולמדנו שמכשירין חמורים יותר ממכפרים. ולכן גם נאמר שקרבנות מכשירים שנשחטו שלא לשמן פסולין אבל מכפרים שנשחטו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה.

מתקיף לה רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי

: קרבנות ה

מכשירין נמי, מי לית בהו

כאלו

דאתו לאחר מיתה?

והתנן

, נזיר טהור

המפריש מעות ל

קרבנות

נזירותו

, ודינו הוא שצריך להביא חטאת עולה ושלמים, ולא פירש אלו מעות לאיזה קרבן, אמרינן

לא נהנין

מהן מדרבנן מפני דמי עולה שכלולין בהן,

ולא מועלין

בהן

מפני שראויין

המעות

לבוא כולן שלמים

הואיל ולא פירש אלו מהן לחטאת ואלו לשלמים, ושלמים אין בהם מעילה אלא באימוריהם לאחר זריקת הדם. ואם

מת

הנזיר

והיו לו מעות סתומין

, שהפרישם עבור קרבנותיו אלא שלא ייחדן לקרבן מסויים,

יפלו

כולן

לנדבה

והיינו לשופרות לעולה, דכך היא הלכה למשה מסיני בנזיר.

אבל אם המעות

מפורשין

, שפירש איזה מהן לחטאת ואיזה לעולה ואיזה לשלמים, הרי:

דמי חטאת

שבהן

יוליך לים המלח

כמו דין חטאת שמתו בעליה שדינה במיתה, ובדמי החטאת

לא נהנין

מהן מדרבנן,

ולא מועלין

בהן כיון שהם עומדים לאבוד אינם חשובים כקדשי גבוה.

דמי עולה

שבהן

יביא בהם עולה ומועלין בהן

.

דמי שלמים

שבהן

יביא בהן שלמים ונאכלין ליום אחד

כחומרת שלמי נזיר ולא כסתם שלמים שדנאכלין לשני ימים ולילה אחד,

ואין טעונין לחם

, משום שאנו צריכים לקיים את הפסוק "ונתן על כפי הנזיר" והרי הוא כבר מת.

והא עולה ושלמים דנזיר ד

קרבנות ה

מכשירין נינהו

שהם מתירים אותו ביין תגלחת וטומאה

ו

בכל זאת

קא אתו לאחר מיתה?

ודחינן:

אמר רב פפא, הכי קא אמר רבי ירמיה: לא מצינו הכשר קבוע

שדווקא הוא המכשיר היחיד שלו [שהרי מצורע ונזיר טמא, האשם לבד מכשירן ולא קרבן אחר] -

דבא לאחר מיתה, ו

אין להביא ראיה מקרבנות

דנזיר

, שאינם דומים כי שם

הכשר שאינו קבוע הוא

,