Menachot 10a — Talmud auf Deutsch

ומשנינן:

חד

בהן יד ורגל

להכשיר צדדין

של בהן שכשרין,

וחד לפסול צידי צדדין

דהיינו בשר התחתון של כף, ד"על" דוקא - ולא תחת.

ומקשינן: מה שכתוב "

על דם האשם" ו"על מקום דם האשם" למאי אתו הני

, שני הפסוקים, שפסוק אחד צריך לומר שיתן השמן

על דם האשם ולא בצידו, אלא מה צריך פסוק נוסף?

ומשנינן:

אי כתב רחמנא "על דם האשם"

לחוד,

הוה אמינא, איתיה לדם

-

אין

, יתן את השמן, אבל אם

נתקנח

הדם

לא

יתן,

כתב רחמנא "על מקום"

, שאף על פי כן יתן השמן על המקום שניתן עליו הדם,

ואי כתב רחמנא "על מקום"

לחוד,

הוה אמינא דווקא נתקנח, אבל

אם

איתיה

לדם,

אימא הוי חציצה

בין שמן לבהן ויפסל ,

קא משמע לן

הפסוק הנוסף דנותן השמן על הדם ולא נקרא חציצה.

ועכשיו מבארת הגמרא למה אמר הפסוק "ימנית" כמה פעמים גבי שמן דמצורע:

אמר רבא: מאחר דכתיב "על דם האשם" ו"על מקום דם האשם", וכתיבא ימנית בדם, "על בהן ידו הימנית" ו"על בהן רגלו הימנית" דכתיבי בשמן דמצורע עשיר ועני למה לי

, הרי את השמן צריך לתת על הדם שניתן על ימין?

אלא אמר רבא

: לא למדים לפסול קמיצה בשמאל מד' פעמים שכתוב "שמאלית", אלא כך למדים, בא "

יד"

"ידו הימנית" שכתוב בעשיר מצורע שלא צריך לעצמו - "

יד"

"וימלא כפו" שכתוב בקמיצה [ואף על פי שלא נאמר כאן לשון "יד", צריך לומר דהיינו כרבי ישמעאל שדורש "ושב הכהן" - "ובא הכהן", זו היא שיבה זו היא ביאה],

ל

למוד ד

קמיצה

בימין כמו במצורע.

ולומדים גם גזרה שוה "

רגל

-

רגל"

, "רגל" שכתוב במצורע ו"רגל" שכתוב בחליצה "וחלצה נעלו מעל רגלו", ללמוד ד

חליצה

בימין. ולומדים גם בגזרה שוה "

אזן

-

אזן"

, "אזן" הכתובה במצורע ו"אזן" הכתובה ברציעה "ורצע אדניו את אזנו במרצע" ללמוד, מה מצורע בימין אף

רציעה

בימין.

ומקשינן: "

שמאלית"

השניה הכתובה במצורע

עשיר",

ויצק על כף הכהן השמאלית וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית" -

למאי את א?

ומתרצינן:

אמר רבי שישא בריה דרבי אידי

, פסוק זה בא

לפסול ימין דכהן במצורע

, דצריך ליתן ולטבול אצבעו דווקא בכפו השמאלית,

שלא תאמר

קל וחומר,

ומה במקום שלא נתרבתה שמאל

, דהיינו בכל קרבנות שבהם כל מקום שנאמר אצבע או כהונה אינו אלא ימין כמו שמבואר בהמשך -

נתרבתה ימין, מקום שנתרבתה שמאל,

דהיינו כאן בכהן דמצורע,

אינו דין שנתרבתה ימין?

לכך שנה הכתוב "שמאלית" השניה לומר דדווקא שמאלית.

ומקשינן:

ואידך שמאלית

הכתובה במצורע עני

למאי אתא

, הרי כתוב כבר שמאלית בעשיר?

ומתרצינן:

לכדתנא דבי רבי ישמעאל.

דאמר,

כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה

, ובפרשת מצורע עני נתחדש קרבן עולה ויורד דהיינו שאם אין ידו משגת מביא קרבן פחות.

אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש: כל מקום שנאמרה "אצבע" ו"כהונה" אינה אלא ימין.

ואמרינן:

קא סלקא דעתך

שאת שניהם, דהיינו - "

אצבע" ו"כהונה"

-

בעינן, כדכתיב

בחטאת "

ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו", ו

שם

גמר

ימין

ממצורע דכתיב

בו "

וטבל הכהן את אצבעו הימנית".

ומקשינן:

הרי קמיצה דלא כתיבא בה אלא כהונה, ותנן, קמץ בשמאל פסול?

ומתרצינן:

אמר רבא

, כך הפרוש, כל מקום שנאמר

או אצבע או כהונה

אינו אלא ימין!

אמר ליה אביי: הרי הולכת איברים

של הקרבן

לכבש

המזבח

דכתיב בהו כהונה, דכתיב "והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה" ואמר מר זו הולכת איברים לכבש

,

ו

בכל אופן

תנן, הרגל של ימין

הבהמה מוליך לכבש

ב

יד

שמאל, ובית עורה

של הרגל, והיינו הצד של הרגל שהופשט העור ממנו, ולא צד החתך של הרגל מופנה

לחוץ

כלפי העם, כדי שלא יראה החתך! רואים מזה שאף על גב שכתוב כהונה, מוליך בשמאל?

ומתרצינן:

כי אמרינן

שאם כתוב אצבע או כהונה אינה אלא ימין,

בדבר המעכב כפרה

כמו בהזאות דמצורע, אבל הולכה לא מעכבת כפרה, שהרי יכול לשחוט ולנתח הבהמה אצל הכבש ולא יהא צריך הולכה כלל

36 .

ומקשינן:

והרי קבלה

דדם,

דדבר המעכב כפרה הוא, וכתב בה כהונה, דכתיב "והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם"

-

זו קבלת הדם, ותנן, קבל הדם בשמאל פסל ורבי שמעון מכשיר.

וקשה לרבי שמעון דמכשיר אף על גב שכתוב כהונה?

ומשנינן:

לרבי שמעון קאמרת? רבי שמעון תרתי

כהונה ואצבע -

בעי

ללמוד שצריך ימין.

ומקשינן:

ומי בעי רבי שמעון תרתי? והתניא, רבי שמעון אומר, כל מקום שנאמרה יד

-

אינה אלא ימין, אצבע

-

אינה אלא ימין

, רואים דמאצבע לבד לומדים שצריך ימין?

ומשנינן: באמת "

אצבע" לא בעיא "כהונה",

אלא לומדים מ"אצבע" לחוד שצריך ימין, אבל "

כהונה" בעיא "אצבע"

, ולחוד לא לומדים ממנה ימין, ובקבלה כתוב כהונה לחוד ולכך רבי שמעון מכשיר בשמאל.

ומקשינן: ו

אלא "כהן"

שכתוב איפה שכתוב גם אצבע

למה לי

, הרי אצבע לא צריכה כהונה?

ומתרצינן: לומדים מזה שצריך עבודה

בכהונו

דהיינו בבגדי כהונה.