Megillah 31a — Talmud auf Deutsch

בתעניות

קורין

ברכות וקללות

דפרשת בחקתי, להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם, ויחזרו בתשובה, וינצלו מהצרה שהם מתענין עליה.

אין מפסיקין בקללות, אלא

עולה

אחד קורא את כולן,

ושנים הראשונים קוראין פרשת ברכות שלפני הקללות.

בשני ובחמישי,

ו

בשבת במנחה

-

קורין כסדרן.

דהיינו, כסדר פרשיות כל השנה.

ואין עולים להם

קריאת שני וחמישי ושבת במנחה -

מן החשבון

של קריאת הפרשה בשבת, אלא יחזרו ויקראו שוב את אותה קריאה.

ומנלן דבעינן לקרוא ביום המועד - מעניינן של מועדות?

שנאמר: "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל",

ילפינן מהא ד

מצותן שיהו קורין

פרשת

כל אחד ואחד

מהמועדות -

בזמנו.

גמרא:

תנו רבנן: בפסח

-

קורין בפרשת מועדות, ומפטירין

-

בפסח גלגל

[פסח שעשו ישראל בגלגל, יהושע ה' י'].

והאידנא, דאיכא תרי יומי

טובים של פסח [בחוץ לארץ], ב

יומא קמא

מפטירין

בפסח גלגל, ולמחר,

ביום טוב שני -

בפסח יאשיהו.

ו

ב

שאר ימות הפסח

-

מלקט וקורא מענינו של פסח.

מאי היא?

אמר רב פפא: מאפ"ו סימן.

דהיינו ראשי תיבות של פרשיות אלו:

"משכו וקחו לכם צאן", "אם כסף תלוה את עמי", "פסל לך", ו"וידבר ה' אל משה" שבפרשת בהעלתך, שבכל פרשיות אלו מוזכר ענין הפסח.

יום טוב האחרון של פסח

-

קורין

פרשת

"ויהי בשלח",

משום שבשביעי של פסח אמרו שירה על הים.

ומפטירין "וידבר דוד",

שגם היא שירה, ומדבר בה גם בענין יציאת מצרים.

ולמחר

קורין

"כל הבכור", ומפטירין "עוד היום

בנב לעמד וגו'", שמדבר במפלת סנחריב, משום שמפלתו של סנחריב - בליל פסח היתה .

אמר אביי: והאידנא נהוג עלמא למיקרי

בימי הפסח פרשיות אלו:

משך

דהיינו:

"משכו וקחו לכם",

תורא

-

"שור או כשב או עז",

קדש

-

"קדש לי כל בכור",

בכספא

-

"אם כסף תלוה את עמי",

פסל

-

"פסל לך",

במדברא

-

"וידבר ה' אל משה במדבר",

שלח

-

שירת פרשת בשלח,

בוכרא

-

"קדש לי כל בכור".

בעצרת

-

קוראין "שבעה שבועות", ומפטירין בחבקוק,

שמדבר במתן תורה.

אחרים אומרים: קורין "בחדש השלישי

וגו'", שהוא המקרא של מתן תורה,

ומפטירין במרכבה,

על שם שנגלה הקדוש ברוך הוא בסיני ברבוא רבבות אלפי שנאן.

והאידנא דאיכא תרי יומי

דעצרת,

עבדינן כתרוייהו

-

ואיפכא.

דהיינו, ביום הראשון קורין כאחרים דהם בתראי - "בחדש השלישי", משום שמתן תורה בו' בסיון היה, דהיינו הזמן שנופל בו יום טוב ראשון, ומפטירין במרכבה. וביום השני - עבדינן כתנא קמא.

בראש השנה

קרינן

"בחדש השביעי", ומפטירין "הבן יקיר לי אפרים",

משום דכתיב בסיפיה דקרא: "זכור אזכרנו, רחם ארח מנו".

ויש אומרים

דקורין

"וה' פקד את שרה",

להזכיר את עקידת יצחק הכתובה באותה פרשה, כדי שתזכר לנו במשפט .

ומפטירין ב

מעשה

חנה,

מפני שנפקדה בראש השנה.

והאידנא דאיכא תרי יומי

דראש השנה,

יומא קמא

קרינן

כיש אומרים

"וה' פקד את שרה".

למחר

קרינן

"והאלהים נסה את אברהם",

כדי שתזכר לנו העקדה במשפט,

ומפטירין

-

"הבן יקיר". ביום הכפורים

-

קורין

בפרשת

אחרי מות, ומפטירין: "כי כה אמר רם ונשא",

שמדבר במדת התשובה, דכתיב ביה: "הלא זה צום אבחרהו וגו'".

ובמנחה

של יום הכפורים -

קורין ב

פרשת

עריות,

מפני שעריות עבירה מצויה היא, שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו, מזכירין שמי שיש בידו עבירות - יפרוש מהן .

ומפטירין

-

ב

ספר

יונה,

מפני שיש בו תשובת אנשי נינוה, ושקיבל הקדוש ברוך הוא את תשובתם, וניחם על הרעה שדבר לעשות להם.

אמר רבי יוחנן

: ב

כל מקום

שאתה מוצא

שמוזכרת

גבורתו

של הקדוש ברוך הוא

שם

אתה מוצא

גם

ענוותנותו

.

דבר זה כתוב בתורה, ושנוי

[כתוב פעם שניה] -

בנביאים, ומשולש

-

בכתובים.

כתוב בתורה: "כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים",

הרי גבורתו.

וכתיב בתריה: "עושה משפט יתום ואלמנה"

\- הרי ענוותנותו.

שנוי בנביאים: "כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו'", וכתיב בתריה: "ואת דכא ושפל רוח

להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".

משולש בכתובים: דכתיב "סולו

[שבחו]

לרוכב בערבות ביה שמו", וכתיב בתריה: "אבי יתומים ודיין אלמנות".

יום טוב הראשון של חג

-

קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ומפטירין: "הנה יום בא לה'",

דכתיב ביה: "לחוג את חג הסוכות".

והאידנא דאיכא תרי יומי, למחר

-

מיקרא הכי נמי קרינן

כמו ביום הראשון.

אפטורי, מאי מפטירין

למחר?

"ויקהלו אל המלך שלמה".

שמדבר המקרא בחנוכת בית המקדש, שחגגו אז כל עם ישראל את חג הסוכות בירושלים.

ושאר כל ימות החג

-

קורין בקרבנות החג.

ב

יום טוב האחרון

-

קורין "כל הבכור",

אלא שמתחילין מ"עשר תעשר", לפי שיש באותה פרשה הרבה

מצות וחוקים

הנוהגים באותו זמן שחל בו חג הסוכות, שהוא זמן אסיף, ועת שהעניים צריכין לאסוף מאכל לביתם, דכתיבי התם מצות מעשר עני, נתון תתן, פתוח תפתח, ועוד מצוות,

ו

ענין

בכור.

ומפטירין: "ויהי ככלות שלמה",

דכתיב ביה: "ביום השמיני שלח את העם", דמיירי ביום השמיני שלאחר חג הסוכות.

למחר

-

קורין

פרשת

וזאת הברכה,

ומפטירין: "ויעמד שלמה

וגו' ויפרש כפיו השמים וגו'", דמיירי בחנוכת הבית, שהיתה במועד חג הסוכות.

אמר רב הונא אמר רב: שבת שחל להיות בחולו של מועד, בין ב

חול המועד של

פסח,

ו

בין ב

חול המועד של

סוכות, מקרא קרינן "ראה אתה".

אפטורי

מאי?

בפסח

מפטירין:

"העצמות היבשות",

שיצאו ממצרים לפני הקץ.

ובסוכות

-

"ביום בוא גוג".

בחנוכה

קוראין

ב

פרשת ה

נשיאים, ומפטירין

-

בנרות דזכריה,

דכתיב התם: "והנה מנורת זהב כולה".

ואי מיקלעי שתי שבתות

בחנוכה, אזי

ב

שבת

קמייתא

מפטירין

בנרות דזכריה,

ובשבת

בתרייתא

מפטירין

בנרות שלמה,

דהיינו: "ויעש חירום וגו' ואת המנורות חמש מימין וגו'".

בפורים

קוראין

"ויבא עמלק".

בראשי חדשים

קוראין

"ובראשי חד שיכם".

ראש חדש שחל להיות בשבת

-

מפטירין: "והיה מדי חדש בחדשו".

חל

ראש חודש

להיות באחד בשבת

בשבת

מאתמול מפטירין: "ויאמר לו יהונתן מחר חד ש".