Raschi zu Joma 87a (פז.) — der Kommentar online

Raschi zu Joma 87a (פז.): der vollständige Text des Kommentars, Dibbur für Dibbur, neben dem Blatt des Babylonischen Talmud. Online lesen, kostenlos.

Text von Raschi

בצבו נפשיה - ברצון עצמו:

לקטלא אזיל - לישא עונש חטא שמא ישגה בדין ועל עצמו אמר כן:

וצבו ביתיה לית הוא עביד - בכל זה לא יעשה צורכי ביתו ולא ישתכר כלום בדבר:

ולואי שתהא ביאה - שישוב ויכנס לביתו בלא חטא כיציאה:

אמבוהא - גדודי בני אדם הולכין אחריו לכבודו:

אם יעלה לשמים שיאו וגו' סופו כגללו לנצח יאבד - וכל זה אמר שלא תזוח דעתו:

מכתפי ליה - זקן היה ונושאין אותו באלנקי בכתפיהם בבית המדרש שלא להטריח את הציבור לקום מפניו:

שנאמר הנותרים - אלמא אף הן היו ראויין לישרף ונותרו:

אין חטא בא על ידו - הקב"ה מדחה מפניו את העבירה שלא תבא לידו:

כי לא תעזוב נפשי - למדנו שהקב"ה מונע את החטא מלהכשילו:

עשוק בדם נפש - מחויב בנפש שאבדה על ידו:

אל יתמכו בו - שלא יפול אלא מניחין אותו ויפול בבור בגיהנם:

כדרב הונא - דכיון דחטא תרי זימני שוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה לפי שהעבירה דומה עליו היתר:

לימא דלא כרבי - דאמר לעיל אפי' לא עשה תשובה מכפר:

אגב שאני - מאחר שעליו הוא סומך לחטוא אינו מכפר:

והכתיב ופללו אלהים - וקא סלקא דעתך ופללו לשון תפלה ופיוס הוא שהקב"ה מפללו ומפייסו ומכפר לו:

מאן אלהים דיין - והאי ופללו לשון ונתן בפלילים (שמות כא) הדיין ישפוט ביניהם:

אי הכי - דפללו דקרא לשון משפט נינהו אימא סיפא מי יתפלל לו מי ישפטנו בשביל המקום וכי אין שלוחין הרבה למקום ליפרע הימנו:

הכי קאמר - הכי נמי דפילול דקרא לשון פיוס הוא והכי קאמר אם יחטא איש לאיש ופללו לחבירו וריצהו האלהים ימחול לו:

ואם לה' יחטא איש מי יתפלל בעדו - אם אינו שב מעבירות שבידו כך היה עלי הכהן מוכיח את בניו שישובו מרעתם:

בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך - בשביל זר לערבו בממון או אם נוקשת באמרי פיך שהקנטתו בדברים עשה זאת והנצל כי באת בכף רעך על עסקי ממון:

לך התרפס - יד ופרע לו ועל מוקש אמרי פיך אם הקנטתו רהב רעיך הרבה רעים לבקש הימנו מחילה. רעיך בתרא דקרא מלא כתיב לפי שהוא לשון רבים:

בשלש שורות - שלש פעמים יפייסוהו בשלשה אנשים בכל פעם שנאמר ישור לשון שורה ואין שורה פחותה משלשה בני אדם:

חטאתי - הרי פעם אחת וישר העויתי הרי שתים ולא שוה לי הרי שלשה:

אנא שא נא ועתה שא נא - אין נא אלא לשון בקשה:

הוה ליה מילתא לר' אבא בהדיה - ר' אבא היה לו להתרעם על ר' ירמיה שחטא לו אזל ר' ירמיה איתיב אדשא דר' אבא:

זרזיפי דמיא - התזת טיפי שופכין שהיתה השפחה שופכת וזרזיפי טיפין ודומה לו כרביבים זרזיף ארץ בספר תהלים (עב):

ממציא נפשיה - לפני מי שחטא לו אולי יבקש ממנו מחילה וימחול לו:

חליף ותני - עובר ושונה ומשלש פעמים רבות:

בהדי טבחא - הטבח חטא לו:

קאזיל אבא - רביה:

למקטל נפשיה - עכשיו הוא מענישו למות:

תבר רישא - משבר עצמות ראש של בהמה:

בקועיה - בגרגרתו:

סידרא - פרשת מקרא של נביאים או של כתובים: