Raschi zu Schabbat 140a (קמ.) — der Kommentar online

Raschi zu Schabbat 140a (קמ.): der vollständige Text des Kommentars, Dibbur für Dibbur, neben dem Blatt des Babylonischen Talmud. Online lesen, kostenlos.

Text von Raschi

לפי שאין עושין אלא לגוון - למראה שהחלמון יפה לגוון ולא החלבון הלכך אידי ואידי אוכל הוא ואין כאן ברירת פסולת מאוכל:

ממחו - דישטיפדי"ר בלע"ז במים או ביין:

ממחו בכלי - משמע זהו שינוי שלו:

ואינו ממחו ביד - דממחו ליה שפיר טפי:

אלא אמר שמואל ממחו ביד - שאין זה דרכו בחול:

קם ר' יוחנן בשיטתיה דר"א - חזר בו ואסר:

אביי ורבא דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוחנן - דאסר:

לרבך - לזעירי:

בשופתא דתומא - אמצעי של שום:

ולא יטרוף - כדרך שטורפין ביצים בקערה בכף דרך טריפה שמכה בכח:

שחליים - כרישין והיו שוחקין אותם במים:

ממשיך - נותן:

אמיתא - מינט"א בלע"ז:

מעליא לתחלי - לערב עם שחליים:

ואין עושין אלונטית - שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה:

וחשי מבינתא דרישא - הרגשתי בצינתו משערת ראשי עד צפרני רגלי:

מנכו לי מזכיותי - אם הייתי ניצול ממנו שלא אמות:

שתי כל יומא - ולא היה מזיקו:

דדש ביה - רגיל בו:

מתני' חילתית - חלטי"ש בלשון ישמעאל ובלע"ז לזרי"א ושורין אותו בפושרין ושותין אותן המים לרפואה:

אבל נותן - החלתית:

בתוך החומץ - ומטבל בו מאכלו ולקמיה מפרש אמאי אין שורין:

ואין שולין את הכרשינין - מציף עליהם מים בכלי לברור פסולתן כדתנן במסכת ביצה (דף יד:) אף מדיח ושולה:

ולא שפין אותן - ביד להסיר פסולת דהוה ליה בורר:

אבל נותן לתוך הכברה - ואע"פ דפעמים שהפסולת נופל דרך נקבי הכברה ונמצא נתברר מאליו:

תבן - הוא שעושין מן הקש מחתכין אותו במוריגין ועושה כל זנב השבולת תבן:

מוץ - הוא מזקן השבולת העליון ואינו ראוי למאכל וכוברין אותו בכברין שיפול המוץ:

אבל נוטל בכברה - ליתן בתוך האבוס ואע"פ שהמוץ נופל מאליו כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר:

שרה - חילתית בפושרין מאי:

אומצא - בשר חי:

שלא יעשה כו' - לא שבקוה רבנן למעבד עובדי דחול:

אם כן - דלא ידענא לפרושי מתני' טפי מינך מה בין לי ולך:

מתניתין יחידאה היא - ור' יוסי אמרה אבל לרבנן אף בצונן אסור:

ליוקרא דליבא - שלבו כבד עליו:

תלתא תקלי חילתתא - משקל ג' זהובים:

שאיל בי מדרשא - מה יעשה בשבת:

לשתות לא קמיבעיא לי - דבלאו רפואה משקה הוא ותנן כל המשקין שותה (לעיל שבת דף קט:):

לשרות - דתנן מתניתין אין שורין:

כמאן דשרי - בעיא הוא הך דרב לימא כרבי יוסי דשרי בצונן אבל לרבנן אסור:

עיילינא - הכניסני ואיש זקן היה:

לכסכוסי כיתניתא - חלוק כתונת של פשתן שנתכבסה והרי היא קשה ומשפשפה בין שתי ידיו והיא מתרככה ואף הליבון שלה מצהיל על ידי השפשוף:

אולודי חיורא - הליבון מצהיל:

התם מיחזי כאולודי חיורא - שמקפיד על ליבונו וצוהרו של סודר יותר מכיתניתא: