Raschi zu Menachot 29b (כט:) — der Kommentar online

איפסיקא ליה כרעא דה"י - בתפילין:

וי"ו דויהרג - כל בכור אירע במקום נקב ונראה כמין יו"ד:

דלא חכים - דאי חכים מבין שמחרף הוא לומר יהרג כלפי מעלה ואומר ויהרג:

לא טפש - שאם טפש אינו יודע לקרות אלא אות שלימה:

כתרים - כגון התגין דס"ת:

מי מעכב על ידך - מה שכתבת שאתה צריך להוסיף עוד עליהם כתרים:

שהגיע לדבר - שצריך טעם:

נתיישבה דעתו - של משה הואיל ומשמו אומר אע"פ שעדיין לא קיבלה:

במקולין - מקום הקצבין שוקלין בשרו כדאמר בברכות (דף סא:) שסרקו בשרו במסרקות ברזל:

שלשה זיונין - ג' תגין קטנים בכל אחת בשין רגל השמאלית וכן בעין בראש הרגל הפנימי וכן כולם ואותם ג' תגין אחד נוטה לימין ואחד נוטה לשמאל ואחד למעלה:

שעטנז גץ - והוא הדין לצדיק כפופה ולנון פשוטה:

דווקני - שמדקדקים לעשות כתב מיושר:

חטרי לגגיה דחית - לגגו של חית עושין למעלה כעין חוטר כזה כלומר הקב"ה חי שוכן ברומו של עולם חי"ת היינו חי:

ותלו כרעיה דה"י - רגל הפנימי של ה"י תלוי באויר ואינו דבוק לגגו:

הוה לו מחסה - דהיינו הכי משמע על שבטחו ביי' עדי עד הוו להם ביה יי' מחסה צור מעוז לעולמים:

אחת בה"י ואחת ביו"ד - חלק את שמו והטיף מכל אות ג' טיפין ומאותן טיפין נעשו מים ואש ואויר וכל העולם כולו וכן כתוב בספר יצירה:

שדומה לאכסדרה - שפתוח מתחתיו:

שכל הרוצה לצאת - ממנו לתרבות רעה יוצא:

מעלין ליה - בפתח העליון בין רגל שבתוכו לגגו:

ולעיילו בהך - פתח התחתון דנפיק ביה:

לא מסתייעא מילתא - דהבא ליטהר בעי סיוע מפני יצר הרע הלכך עבדי ליה סיוע פתח יתירה:

הוא יליץ - (אותו) כלומר פותח לו להיות לץ:

מסייעין אותו - אלמא בעי סיוע:

אית ליה תגא - לה"י כתר קטן בסוף גגו דה"י:

מעשיהם אין דומין כו' - וכבודו של זה גדול משל זה משום הכי ראשיהם כפופים דמתבייש מחבירו:

תרתי מילי אמר רב בספרים - בהלכות ספרי תורה ולקמן אמרינן אידך מילתא דרב:

מצלת על כולן - שאפילו טעיות בכל דף ודף אז מצלת עליהם הך דף שלימה ומתקן:

אי בההוא דף שלימה שלשה טעיות מאי - מצלת או אין מצלת מי אמרינן שלימה בלי טעות או דלמא שלימה מד' טעיות אבל שלש לא איכפת לן:

הואיל ואתיהב רשות לתקוני - ס"ת שיש ג' טעיות בכל דף מתקן להך דף בת ג' ומצלת על כולם אף על פי שיש ד' בכל שאר הדפין:

וה"מ - דאמרינן ד' יגנז כגון חסרות שחסרו ממנו אותיות:

אבל יתרות לית לן בה - אלא גוררן:

מחזי כמנומר - כשכותב ומגיה בו השיטין את מה שחיסר:

הוה ליה יתירות בספריה - ד' בכל דף: