Raschi zu Bawa Metzia 21a (כא.) — der Kommentar online

דשיילינן להו - אם ראו הפרעון ואם לאו נאמן המלוה לומר שלא נכתב אלא להיות מוכן לכשיפרע:

עדי קיום - שכתבו הנפק דבי דינא לא מקיימי ליה אלא א"כ פרע:

סמפון שיש עליו עדים - בעדי קיום מוקמינן לה:

יתקיים בחותמיו - ואפי' יוצא מתחת יד מלוה כשר:

אין עליו עדי קיום - אבל עדים חתומין עליו:

ויוצא מתחת ידי שליש - שאין הלוה מוציאו ולא המלוה אלא שליש שביניהם נאמן:

או שיצא אחר חיתום שטרות - שיצא לפנינו כשהוא כתוב בשטר חוב אחר החתימה כשר:

דהא הימניה מלוה לשליש - דעל כרחך אין כותב שובר אלא מלוה והוא מסרו ליד השליש:

מתני' אלו מציאות: מצא פירות מפוזרין - נתייאשו הבעלים מהן כדאמר בגמרא והפקר הן:

מעות מפוזרות - הואיל ואין להם סימן ניכר איאושי מיאש והוו להו הפקר וזהו טעם כולם:

כריכות - עומרים קטנים כמו מאלמים אלומים ומתרגמינן בירושל' מכרכן כריכן (בראשית ל״ז:ז׳):

ברה"ר - שהכל דשין עלייהו ואם היה סימן נקשר עליהן הרי הוא נשחת:

של נחתום - כל ככרות הנחתומין שוין אבל ככרות של בעל הבית יש בהן סימן:

ממדינתן - כמות שהן גזוזות כשאר כל גיזת המדינה לאפוקי הבאות מבית האומן כדקתני סיפא:

אניצי פשתן - רישט"א בל' אשכנז ובמקומינו פופי"ר:

ולשון של ארגמן - צמר סרוק ומשוך כמין לשון וצבוע ארגמן ומצויין הן:

מצא עיגול - של דבילה:

אנפוריא - בגמ' מפרש:

גמ' וכמה - חשוב פיזור:

קב - מפוזר בארבע אמות אבל בג' אמות לא הוי פיזור וטעמא מפרש ואזיל:

אי דרך נפילה - אם מצאם דרך נפילה שיש לדעת שלא הונחו שם מדעת אלא נפלו:

אפילו טובא - מקב נמי דכיון דאין בהן סימן איאושי מיאש:

ואי דרך הינוח וכו' - עתיד לחזור וליטלן:

במכנשתא דבי דרי - בשעת אסיפת גרנות וכאן דשן בעליהן ונשאו את העיקר ונותרו אלו:

נפיש טרחייהו - לקבצן:

בציר מהכי - אם היה פזורן בפחות מכן:

משום דלא חשיבי - עליה קב פירות לטרוח עליהן טורח קיבוץ של ארבע אמות:

שומשמין - דקין מאד ויש טורח בקיבוצן יותר מחטין אבל דמיהן יקרין:

תמרים ורמונין - גסים הן ואין טורח בקבוצן: