Berachot 56b — Talmud auf Deutsch

כפיתו תרין ארזי

[קשרו שני ארזים וכופפום] זה לזה

בחבלא, אסור

[קשרו]

חד כרעיה

[רגלו אחת]

לחד ארזא, וחד כרעיה לחד ארזא, ושרו

[התירו]

לחבלא,

והזדקפו שני הארזים ונתרחקו זה מזה,

עד דאצטליק

[נחתך] גופו של בר הדיא לשתים עד ראשו.

אמר רבא: לא מחילנא ליה עד דאצטליק

גם

רישיה ונפל בתרין

חלקים!

התירו את החבל לגמרי, ו

אזל כל חד וחד

מהארזים

וקם אדוכתיה, ואצטליק

גם ראשו,

ונפל בתרין

חלקים.

שאל בן דמא, בן אחותו של רבי ישמעאל, את רבי ישמעאל: ראיתי

בחלומי את

שני לחיי שנשרו!

אמר

לו: שני הלחיים של הפה, הם רמז, ש

שני גדודי רומי יעצו עליך רעה

בפיהם,

ומתו!

אמר ליה בר קפרא לרבי: ראיתי

בחלומי את

חוטמי שנשר!

אמר ליה

רבי: רמז הוא, ש

חרון אף נסתלק ממך!

כי החרון ניכר על החוטם, שבשעת כעס הוא מתחמם ומוציא הבל.

עוד

אמר ליה

בר קפרא לרבי:

ראיתי

את

שני ידי שנחתכו!

אמר ליה

רבי: רמז הוא שתתעשר, ושוב

לא תצטרך למעשה ידיך!

אמר ליה

בר קפרא לרבי:

ראיתי

בחלומי את

שתי רגלי שנקטעו!

אמר ליה

רבי: רמז הוא, ש

על סוס אתה רוכב!

ולא תצטרך להלך ברגליך.

עוד אמר ליה בר קפרא:

חזאי דאמרי לי

בחלומי,

"באדר מיתת, וניסן לא חזית

"! [תמות בחדש אדר ולא תזכה לראות את ניסן].

אמר ליה

רבי: "אדר" הוא לשון "אדרתא" [כבוד והדר]. ו"ניסן" הוא לשון "נסיון". וכך הכוונה במה שאמרו לך:

באדרותא מיתת, ולא אתית לידי נסיון!

אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל: ראיתי

בחלומי,

שאני משקה שמן לזיתים!

אמר ליה

רבי ישמעאל:

"בא על אמו"

אתה! - כמו השמן שיצא מהזית ושב ומשקה אותו.

עוד

אמר ליה

ההוא צדוקי לרבי ישמעאל:

חזאי

בחלומי

דקטיף לי

[שעקרתי]

כוכבא!

אמר ליה

רבי ישמעאל:

בר ישראל גנבת!

כי ישראל נמשלו לכוכבים.

עוד

אמר ליה

ההוא צדוקי לרבי ישמעאל:

חזאי דבלעתי לכוכבא!

אמר

ליה רבי ישמעאל:

בר ישראל

גנבת, ו

זבנתיה ואכלת לדמיה

[את כסף מכירתו] של הישראל.

עוד

אמר ליה

ההוא צדוקי לרבי ישמעאל:

חזאי

בחלומי את

עיני דנשקן אהדדי

[קרובות ונוגעות זו בזו]!

אמר ליה

רבי ישמעאל:

"בא על אחותו"

אתה! - כי רק קורבת אחוה היא קורבה הדדית, שאין אח נחשב גדול כלפי אחיו [ואילו שאר קורבות אינם בדור אחד].

עוד

אמר ליה

ההוא צדוקי לרבי ישמעאל:

חזאי דנשקי

ל

סיהרא

[שנשקתי את הירח].

אמר ליה

רבי ישמעאל:

"בא על אשת ישראל"

אתה! כי ישראל נמשלו ללבנה.

אמר ליה

ההוא צדוקי לרבי ישמעאל:

חזאי

בחלומי

דדריכנא בטונא דאסא

[שאני דורך בחופת הדסים].

אמר ליה

רבי ישמעאל:

"בא על נערה המאורסה"

אתה! שכן היו רגילים לעשות לה בכניסתה לחופה, חופה של הדס, והיא הקרויה "הינומא".

עוד

אמר ליה

ההוא צדוקי לרבי ישמעאל:

חזאי טונא

[משא]

מעילאי

[מעלי],

והוא

[אני] נמצא

מתתאי

[תחת המשא]!

אמר ליה

: רמז הוא ש

משכבך

עם הנערה המאורסה,

הפוך

שהיתה היא למעלה והוא למטה.

עוד

אמר ליה

ההוא צדוקי לרבי ישמעאל:

חזאי עורבי דהדרי לפורייה

[עורבים שמחזרים אחר מטתי]!

אמר ליה

רבי ישמעאל:

אשתך זנתה מאנשים הרבה,

ונראים לך כעורבים המחכים שתתרחק ויוכלו לאכול כרצונם.

אמר ליה

ההוא צדוקי לרבי ישמעאל:

חזאי יוני דהדרי לפורייה!

אמר ליה

רבי ישמעאל:

נשים הרבה טמאת!

אמר ליה

ההוא צדוקי לרבי ישמעאל:

חזאי

בחלומי,

דנקיט

אני

תרי יוני

בידי,

ופרחן!

אמר ליה

רבי ישמעאל:

תרתי נשי נסבת

[נשאת],

ופטרתינון בלא גט!

אמר ליה

ההוא צדוקי לרבי ישמעאל:

חזאי

בחלומי,

דקליפנא ביעי

[שאני מקלף ביצים]!

אמר ליה

רבי ישמעאל: רמז הוא ד

שכבי קא משלחת

[שהפשטת מתים]!

אמר ליה

הצדוקי לרבי ישמעאל:

כולהו

הפתרונות שאמרת לי,

איתנהו בי, בר מהא

האחרון [שהפשטתי מתים],

ד

הוא

ליתיה

בי!

אדהכי והכי

[בינתיים],

אתיא ההיא איתתא,

ואמרה ליה

לצדוקי:

האי גלימא ד

אתה

מכסא

בה,

דגברא פלוני הוא, דמית, ואשלחתיה

[הפשטתו] מגלימתו, והתלבשת בה! והתגלה הדבר שצדקו כל דברי רבי ישמעאל.

עוד

אמר ליה

הצדוקי לרבי ישמעאל:

חזאי

בחלומי,

דאמרי לי: שבק לך אבוך נכסי בקפו דקיא!

אמר ליה

רבי ישמעאל:

אית לך נכסי בקפו דקיא?

אמר ליה: לאו!

הוסיף רבי ישמעאל ושאלו:

אזל אבוך לקפו דקיא?

אמר ליה: לאו!

אמר ליה:

אם כן, "

קפודקיא" ששמעת בחלומך, היא נוטריקון של "קפא" ו"דייקא". ו

"קפא"

היינו

כשורא

[קורה] בלשון פרס ויון, ו

"דיקא"

היינו

"עשרה"

בלשון יונית, ורמז הוא שיש לך ממון בקורה העשירית,

זיל חזי קפא דריש עשרה

[קורה שבראש השורה העשירית] שבביתך, ותמצא

שהיא מלאה זוזי!

אזל

הצדוקי ובדק, ו

אשכח שהיא מלאה זוזי

.

אמר רבי חנינא: הרואה באר בחלום

, רמז הוא שיהא

רואה שלום, שנאמר

[בראשית כו]:

"ויחפרו עבדי יצחק בנחל, וימצאו שם באר מים חיים!"

ולא התקיימה הבאר ביד יצחק, עד שהיה לו שלום עם הפלשתים, ולא רבו עליה עמו עוד .

רבי נתן אומר: הרואה באר בחלום, מצא תורה

.

שנאמר

על התורה [משלי ח]:

"כי מוצאי מצא חיים", וכתיב הכא

על באר [בראשית שם]

"באר מים חיים"

. [ועדיף ללמוד מלשון המקרא ולא מעניינו גרידא].

רבא אמר: הרואה באר בחלום, מצא חיים ממש!

שהרי מים הם חיים לאדם.

אמר רבי חנן: שלש

[ה]

חלומות

בשורת

שלומות הן!

ואלו הם: הרואה

נהר,

והרואה

צפור, ו

הרואה

קדרה

בחלומו!

"נהר"

רמז לשלום, משום

דכתיב

[ישעיה סו יב]

"הנני נוטה אליה כנהר שלום".

"צפור"

רומזת לשלום, משום

דכתיב

[שם לא ה]

"כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות

על ירושלים ".

"קדרה"

רומזת לשלום, משום

דכתיב

[שם כו יב]

"ה' תשפות שלום לנו!"

ובקדירה נופל לשון "שפיתה" בהנחתה על האש.

אמר רבי חנינא: וב

רואה

קדרה שאין בה בשר

שנינו כן. אבל קדירה שיש בה בשר, סימן פורענות הוא,

שנאמר

[מיכה ג ג] "ואשר אכלו שאר עמי, ועורם מעליהם הפשיטו, ואת עצמותיהם פצחו,

ופרשו כאשר בסיר, וכבשר בתוך קלחת,

אז יזעקו אל ה' ולא יענם וגו'

"

וביאורו שהגויים ישברו אותם, כמו בשר שפורסים לפרוסות, לשימו בתוך הסיר.

אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה נהר בחלום, ישכים ויאמר: הנני נוטה אליה כנהר שלום", קודם שיקדמנו פסוק אחר

הכתוב לגבי נהר, והוא [ישעיה נט יט]:

"כי יבא כנהר צר"

, שהוא ענין פורענות.

כי המשכים ונפל לו פסוק בתוך פיו, הרי זו כנבואה קטנה, ולכן עדיף שיאמר פסוק המרמז על טובה, לפני שיפול לו פסוק הרומז על רעה.

הרואה צפור בחלום, ישכים ויאמר: "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות

על ירושלים",

קודם שיקדמנו פסוק אחר

שאינו לטובה, הכתוב לגבי צפרים, והוא [משלי כז ח]:

"כצפור נודדת מן קנה

כן איש נודד ממקומו"!

הרואה קדרה בחלום, ישכים ויאמר "ה' תשפות שלום לנו", קודם שיקדמנו פסוק אחר,

והוא [יחזקאל כד ג]:

"שפות הסיר

שפות

וגם יצוק בו מים"! שהוא משל לעונש שיענישם ה' על ידי מלך בבל, שירושלים תהיה כסיר ויתננה נבוכדנצר על האש.

הרואה ענבים בחלום, ישכים ויאמר "כענבים במדבר

מצאת ישראל"!

קודם שיקדמנו פסוק אחר

של פורענות. והוא [דברים לב לב]:

"ענבימו ענבי רוש

, אשכולות מרורות למו".

הרואה הר בחלום, ישכים ויאמר

: [ישעיה נב ז]

"מה נאוו על ההרים רגלי מבשר", קודם שיקדמנו פסוק אחר,

והוא [ירמיה ט ט]:

"על ההרים אשא בכי ונהי"

.

הרואה שופר בחלום, ישכים ויאמר

[ישעיה כז יג]

"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", קודם שיקדמנו פסוק אחר

של פורענות, והוא [הושע ה ח]:

"תקעו שופר בגבעה

חצוצרה ברמה, הריעו בית און, אחריך בנימין"! והם תקעו כדי להזהיר מפני חרב הגייסות הבאים עליהם .

הרואה כלב בחלום. ישכים ויאמר

: [שמות יא ז]

"ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו", קודם שיקדמנו פסוק אחר,

והוא [ישעיה נו יא]:

"והכלבים עזי נפש

, לא ידעו שבעה".

הרואה ארי בחלום, ישכים ויאמר

: [עמוס ג ח]

"אריה שאג מי לא יירא", קודם שיקדמנו פסוק אחר

של פורענות, והוא [ירמיה ד ז]:

"עלה אריה מסבכו,

ומשחית גוים נסע יצא ממקומו, לשום ארצך לשמה, עריך תצינה מאין יושב"! והוא משל לנבוכדנצר שנמשל לאריה.

הרואה תגלחת בחלום, ישכים ויאמר

[בראשית מא ד]:

"ויגלח ויחלף שמלותיו!"

שהוא אמור לטובה, בתגלחת של חשיבות וגדולה,

קודם שיקדמנו פסוק אחר

האמור לרעה, על שמשון [שופטים טז יז]:

"אם גלחתי וסר ממני כחי"

, שתגלחתו גרמה לו חולשה ופחד מאחרים.

הרואה באר בחלום, ישכים ויאמר: "באר מים חיים", קודם שיקדמנו פסוק

אחר שיש בו פורענות, והוא [ירמיה ו ז]:

"כהקיר ביר

[באר]

מימיה

, כן הקרה רעתה".

הרואה קנה בחלום ישכים ויאמר

[ישעיה מב ג]:

קנה רצוץ לא ישבר, קודם שיקדמנו פסוק אחר

. והוא [מלכים ב, יח כא]:

"הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ"

.

תנו רבנן: הרואה קנה בחלום, יצפה לחכמה, שנאמר

[משלי ד ז]

"ראשית חכמה קנה חכמה!

, ואילו הרואה

קנים

רבים,

יצפה לבינה

,

שנאמר

[שם]:

"ובכל קנינך קנה בינה!"

ו"בכל קנינך" הוא לשון ריבוי, ונרמז בריבוי קנים.

אמר רב הונא

: הרואה בחלומו

קרא

[דלעת], או

קורא

[החלק הרך הגדל בענפי הדקל בשנתו הראשונה, ומתקשה בשנה השניה], או

קירא

[שעוה], או

קניא

[קנה],

כולהו מעלו לחלמא

, וסימן יפה הם!

תניא: אין מראין דלועין בחלום, אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו!

הרואה שור בחלום, ישכים ויאמר

[דברים לג יז]:

"בכור שורו הדר לו",

שמורה על חשיבותו,

קודם שיקדמנו פסוק אחר

הרומז לרעה, והוא [שמות כא כח]:

"כי יגח שור את איש"

, והוא נזק הבא מכח הגאוה שנגרמת לו מחמת החשיבות.

תנו רבנן: חמשה דברים נאמרו ב

רואה

שור

בחלומו, ואלו הם: אם ראה שהוא

אוכל מבשרו

של השור, הריהו

מתעשר

. ואם ראה ש

נגחו

השור,

הויין ליה בנים שמנגחין

זה את זה

בתורה

. ואם ראה ש

נשכו

השור,

יסורין באים עליו

. ואם ראה ש

בעטו

השור,

דרך רחוקה נזדמנה לו

ללכת בה. ואם ראה ש

רכבו

[שהוא רוכב על השור] הריהו

עולה לגדולה

.

מקשה הגמרא:

והתניא

"אם ראה בחלום ש

רכבו

, הריהו

מת"?

מתרצת הגמרא:

לא קשיא, הא

שמרמז שיעלה לגדולה, הוא כשראה

דרכיב הוא לתורא, ו

אילו

הא

שמרמז למיתה, הוא כשראה

דרכיב תורא לדידיה.

הרואה חמור בחלום, יצפה לישועה. שנאמר

[זכריה ט ט]: "גילי מאד בת ציון, הריעי בת ירושלים,

הנה מלכך יבא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור,

ועל עיר בן אתונות", ופסוק זה נאמר על מלך המשיח.

הרואה חתול בחלום, באתרא דקרו ליה

לחתול

"שונרא"

, רמז הוא ש

נעשית לו

שירה נאה

. ואילו במקום שקורין לחתול

"שינרא"

, רמז הוא ש

נעשה לו שינוי רע!

הרואה ענבים בחלום,

אם ענבים

לבנות

הן -

בין בזמנן ובין שלא בזמנן, יפות

הן לרואיהן, וסימן יפה הוא לו. ואם ראה ענבים

שחורות

אם ראן

בזמנן

, הרי הן

יפות

לו, ואם ראן

שלא בזמנן, רעות

הן לו.

הרואה סוס לבן בחלום, בין

אם ראהו

בנחת ובין

אם ראהו

ב

מצב שהסוס

רדוף

[רץ] סימן

יפה

הוא

לו

. ואם ראה סוס

אדום,

אם ראהו

בנחת,

סימן

יפה

הוא לו, אבל אם ראהו

ב

מצב

רדוף

, סימן

קשה

הוא לו.

הרואה

אדם ששמו

ישמעאל בחלום, תפלתו נשמעת!

כשם שנשמעה תפלת ישמעאל, שנאמר [בראשית כא יז] "וישמע אלוהים את קול הנער".

ודוקא

כשרואה את

ישמעאל בן אברהם

עצמו.

אבל

הרואה

טייעא

[ערבי] מזרע ישמעאל

בעלמא, לא

אין בכך סימן טוב, כי אף אם שמו "ישמעאל", הרי אינו קרוי על שם הפסוק "כי שמע ה'".

הרואה גמל בחלום

, רמז הוא ש

נקנסה לו מיתה מן השמים, והצילוהו ממנה!

אמר רבי חנינא מאי קראה

המקור לסימן זה? שנאמר [בראשית מו ד]:

"ואנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה!"

ו"גם עלה", הוא קרוב לנוטריקון של "גמל".

רב נחמן בר יצחק אמר מהכא

דרשו שגמל מרמז שניצל ממיתה, שנאמר [שמואל ב, יב יג]:

"גם ה' העביר חטאתך, לא תמות!"

ו"גם" הוא גימ"ל ביונית, ו"גימ"ל" הוא מעין "גמל".

הרואה

את

פינחס בחלום, פלא נעשה לו!

כמו שנעשו לפינחס הרבה נסים בעת מעשה זמרי.

הרואה פיל בחלום

, רמז הוא שכמה

פלאות נעשו לו!

והרואה כמה

פילים

בחלום,

פלאי פלאות נעשו לו!

כלומר, הרבה נסים ייעשו לו.

מקשה הגמרא:

והתניא: "כל מיני חיות

סימנין

יפין

הם

ל

ראותם ב

חלום, חוץ מן הפיל ומן הקוף"

שמראיהם משונה?

מתרצת הגמרא:

לא קשיא,