Bawa Metzia 59b — Talmud auf Deutsch

וזה הוא

שנקרא

תנור של עכנאי

.

מאי עכנאי?

אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו

את דברי רבי אליעזר ב

דברים

ובראיות שלא כדעתו,

כ

מו

עכנא זו,

נחש שמכניס את זנבו לתוך פיו,

וטמאוהו

.

תנא, באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם, ולא קיבלו הימנו.

אמר להם

רבי אליעזר לחכמים:

אם

אכן

הלכה כמותי

שהתנור טהור,

חרוב זה יוכיח!

נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה, ארבע מאות אמה

, לסייע לרבי אליעזר.

אמרו לו

חכמים:

אין מביאין ראיה מן החרוב

.

חזר ואמר להם

רבי אליעזר לחכמים:

אם הלכה כמותי, אמת המים יוכיחו!

חזרו אמת המים לאחוריהם.

אמרו לו

חכמים:

אין מביאין ראיה מאמת המים

.

חזר ואמר להם

רבי אליעזר לחכמים:

אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו!

הטו כותלי בית המדרש ליפול.

גער בהם רבי יהושע,

ו

אמר להם: אם

תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה, אתם, מה טיבכם

להתערב במחלוקת שביניהם!?

נשארו הכתלים על עמדם, ו

לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע

שגער בהם,

ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר,

שביקש מהם לסייע לו,

ועדיין מטין ועומדין

.

חזר ואמר להם

רבי אליעזר לחכמים:

אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו

שההלכה כדברי.

יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר

: אף על פי שבשמים הסכימו לדעת רבי אליעזר, נאמר בתורה [דברים ל יב]

"לא בשמים היא".

ומבארינן:

מאי

טענתו של רבי יהושע, שאמר,

"לא בשמים היא".

אמר רבי ירמיה

: מאחר

שכבר נתנה תורה מהר סיני

לבני ישראל, שוב

אין אנו משגיחין בבת קול

, לפי

שכבר כתבת בהר

סיני בתורה

[שמות כ"ג]

"אחרי רבים להטות"

ומשום כך אמר רבי יהושע שאין הלכה כבת קול, שהתורה לא בשמים היא .

אשכחיה רבי נתן לאליהו

, ו

אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא,

שלא קיבלו חכמים את הבת קול שיצאה מהשמים?

אמר ליה

אליהו: הקדוש ברוך הוא

קא חייך, ואמר: נצחוני בני! נצחוני בני!

אמרו, אותו היום, הביאו כל טהרות

שנאפו בתנור זה, או שנגעו באויר התנור,

שטיהר רבי אליעזר, ושרפום באש.

ו

אף

נמנו עליו וברכוהו,

נידוהו, לפי שלא קיבל את דבריהם.

ואמרו

החכמים:

מי ילך ויודיעו

שהוא מנודה.

אמר להם רבי עקיבא: אני אלך

להודיעו,

שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו,

על ידי צערו של רבי אליעזר, כדלקמן.

מה עשה רבי עקיבא? לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו,

לפני רבי אליעזר,

ברחוק ארבע אמות,

ושתק.

אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מיומים

שאתה מתנהג כך.

אמר לו

רבי עקיבא:

רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך

.

אף הוא,

רבי אליעזר:

קרע

את

בגדיו וחלץ מנעליו,

כדין מנודה,

ונשמט וישב על גבי קרקע,

לאות צער ואבל.

זלגו עיניו

של רבי אליעזר

דמעות,

ו

לקה העולם שליש בזיתים, ושליש בחטים, ושליש בשעורים

.

ויש אומרים: אף בצק שבידי אשה טפח,

התקלקל.

תנא, אך

לשון צער

גדול היה באותו היום

, לפי

שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר, נשרף.

ואף רבן גמליאל

הנשיא

היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו

מפני צערו של רבי אליעזר, לפי שהיה רבן גמליאל נשיא והכל נעשה על פיו.

אמר

רבן גמליאל:

כמדומה לי שאין זה אלא בשביל

צערו

רבי אליעזר בן הורקנוס. עמד על רגליו ואמר: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית

אבא עשיתי, אלא לכבודך

, כדי

שלא ירבו מחלוקות בישראל,

וילמדו שיש ללכת אחר הרוב ואין ליחיד להחזיק בדעתו.

מיד

נח הים מזעפו

.

אימא שלום

[כך היה שמה],

דביתהו,

אשתו

דרבי אליעזר, אחתיה

אחותו

דרבן גמליאל

הנשיא

הואי.

ו

מההוא מעשה

שנידו החכמים את בעלה רבי אליעזר,

ואילך, לא הוה שבקה ליה,

לא הניחה

לרבי אליעזר למיפל על אפיה,

ליפול על פניו בשעת אמירת תחנון, כדי שלא יבכה, ועל ידי כך יארע נזק לאחיה, רבן גמליאל .

ההוא יומא,

יום אחד,

ריש ירחא הוה,

הגיע ראש חודש, והיא היתה סבורה שהחודש הקודם הוא רק עשרים ותשע יום, ולפי זה יום השלשים של החודש החולף הוא ראש החודש של החודש הבא, ואין בו נפילת אפים. אך היתה זאת טעות, כי החודש הקודם היה של שלשים יום, ולא נקבע ראש חודש עד יום שלושים ואחד.

ואיחלף לה,

נתחלף לאמא שלום, אשתו של רבי אליעזר,

בין

חודש

מלא לחסר

, וחשבה שיום השלושים הוא ראש חודש, ומשום כך לא הלכה לשמור על רבי אליעזר ביום השלשים שלא יפול על פניו. ואכן, כשהגיע רבי אליעזר לתפילת תחנון נפל על פניו,

איכא דאמרי,

כך היה המעשה, בזמן שהגיע רבי אליעזר לנפילת אפיים,

אתא עניא וקאי אבבא,

הגיע עני ועמד בפתח, ו

אפיקא ליה ריפתא,

הוציאה לו אמא שלום לחם,

כשחזרה,

אשכחתיה

מצאה את רבי אליעזר

דנפל על אנפיה

,

אמרה ליה

אמא שלום לבעלה רבי אליעזר:

קום

, בוודאי כבר

קטלית ל

רבן גמליאל

אחי.

אדהכי,

בו בזמן,

נפק שיפורא,

יצא קול שופר

מבית רבן גמליאל

להודיע

דשכיב,

מת רבן גמליאל.

אמר לה

רבי אליעזר לאשתו:

מנא ידעת

שאם אפול על פני ימות רבן גמליאל?

אמרה ליה: כך מקובלני מבית אבי אבא,

הוא דוד המלך שהיה אבי משפחת הנשיאים:

כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה

[צער].

תנו רבנן: המאנה את הגר

באונאת דברים,

עובר בשלשה לאוין. והלוחצו,

שתובע ממנו ממון,

עובר בשנים

.

והוינן בה:

מאי שנא מאנה

בדברים, שאמרת

דכתיבי

בו

שלשה לאוין,

והם:

[שמות כ"ב]

וגר לא תונה.

[ויקרא י"ט]

וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו.

[ויקרא כ"ה]

ולא תונו איש את עמיתו.

ו

קיימא לן

גר בכלל עמיתו הוא

,

הרי

לוחצו נמי, שלשה

לאווין

כתיבי

בו!

[שמות כב]

ולא תלחצנו.

[שמות כג]

וגר לא תלחץ.

[שמות כב]

ולא תהיה לו כנושה.

וגר בכלל הוא!

ומסקינן:

אלא, אחד זה

מאנה את הגר,

ואחד זה

הלוחצו, שניהם עוברים

בשלשה

לאווין.

תניא רבי אליעזר הגדול אומר: מפני מה הזהירה תורה בשלשים וששה מקומות, ואמרי לה, בארבעים וששה מקומות, בגר

שלא לצערו!?

מפני שסורו רע,

שיכול לחזור לסורו מפני שהונו אותו.

מאי דכתיב "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים"?

(תנינא)

[

תניא

]

רבי נתן אומר

: כיוון שאתם הייתם גרים בארץ מצרים, הרי זה גנאי לכם לקוראו גר, כי אמרו חכמים,

מום שבך אל תאמר לחברך

.

והיינו דאמרי אינשי, דזקיף ליה זקיפא בדיותקיה,

מי שיש לו קרוב משפחה שנידון לתלייה,

לא נימא ליה לחבריה,

אל יאמר לחבירו:

זקיף ביניתא!

תלה לי דג, לפי שכל הזכרת לשון תלייה גנאי הוא לו:

מתניתין:

בעל הבית שאמר פירות שדה פלונית אני מוכר לך, לא יערב בתוך פירות שדה זו פירות משדה אחרת, לפי ש

אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים

,