Bawa Batra 15a — Talmud auf Deutsch

ועל ידי שלשה בני קרח,

שאמרו את המזמור 'שיר מזמור לבני קרח', וכן עוד מזמורים רבים שמוזכר בתחילתם שהם ל'בני קרח'.

ירמיה כתב

את

ספרו, ו

כן כתב

ספר מלכים, וקינות,

מגילת איכה.

חזקיה וסיעתו

[בני דורו שהאריכו ימים אחריו],

כתבו

את הספרים הבאים:

[

ימש"ק סימן

לראשי התיבות של שמות הספרים].

ספר

ישעיה,

שלא הספיק לכתוב ישעיה הנביא את ספרו משום שהרגו המלך מנשה, והנביאים לא היו כותבים את ספריהם אלא לפני מותם.

ספר

משלי.

כמו שמפורש בספר משלי [כה א]: 'משלי שלמה, אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה'. ואף על פי שלא חזקיה עצמו כתבו, כמבואר בפסוק הזה שאנשי חזקיה הם שכתבוהו, מכל מקום נקרא הספר על שמו של חזקיה, משום שהוא גרם להם לעסוק בתורה, כמבואר במסכת סנהדרין [צד ב].

וכן כתבו חזקיה וסיעתו את מגילת

שיר השירים ו

מגילת

קהלת.

אנשי כנסת הגדולה,

שהם חגי זכריה ומלאכי, זרובבל ומרדכי, וחבריהם,

כתבו

את הספרים הבאים: [

קנד"ג סימן

לאותיות המופיעות בשמות הספרים].

יחזקאל,

לפי שיחזקאל הנביא עצמו לא כתב את ספרו, משום שהיה בחוץ לארץ, ולא ניתנה נבואה להכתב בחו"ל.

ו

כן כתבו את ספר

שנים עשר

[תרי עשר], כי חלק מהנבואות שבספר תרי עשר, לא נכתבו על ידי הנביאים שנבאו אותן, כיון שהיו נבואתיהם קטנות בכמותם. ובאו חגי זכריה ומלאכי [שהיו נביאים אחרונים], וכתבו את נבואותיהם, וצירפו את כל הנבואות הקטנות האלו לספריהם, ועשאון יחד לספר גדול, כדי שלא יאבדו הנבואות ההן מחמת קטנם.

עוד כתבו אנשי כנסת הגדולה, את ספר

דניאל, ומגילת אסתר.

כי דניאל ואסתר לא יכלו לכתוב את נבואותיהם משום שהיו בחוץ לארץ, ולא ניתנה נבואה להכתב בחוץ לארץ.

עזרא כתב

את

ספרו,

אך לא סיימו,

ו

כן כתב עזרא את

יחס של דברי הימים,

דהיינו, את ספר דברי הימים, העוסק בסדר יחוס הדורות,

עד לו,

עד שהגיע ליחוסו שלו.

וברייתא זו, שמבואר בה שעזרא כתב את סדר יחוסו,

מסייעא ליה לרב.

דאמר רב יהודה אמר רב: לא עלה עזרא מבבל, עד שיחס עצמו, ו

רק אז

עלה

ומאן אסקיה?

מי סיים לכתוב את ספר עזרא? [עיין בהערה הבאה]

נחמיה בן חכליה!

אמר מר, יהושע כתב ספרו, ו

כן כתב את

שמונה

ה

פסוקים

האחרונים

שבתורה,

כמו שמבואר להלן.

תניא,

שנינו בברייתא,

כמאן דאמר

לעיל, ד

שמונה פסוקים

האחרונים

שבתורה, יהושע

כתבן,

ולא משה.

דתניא

, נאמר בספר דברים [לד ה]: '

וימת שם משה עבד ה"

.

ומפרשת הברייתא, שלא יתכן לומר שמשה הוא שכתב פסוקים אלו. כי האם

אפשר

הדבר שיהא

משה חי,

וכתב "וימת שם משה"?

אלא, עד כאן כתב משה. מכאן ואילך,

מ"וימת משה" עד סוף התורה, שמונה פסוקים,

כתב יהושע, דברי רבי יהודה

,

ואמרי לה,

יש אומרים, שהם דברי

רבי נחמיה

.

אמר לו רבי שמעון

: אם נאמר שיהושע סיים את כתיבת התורה לאחר מיתת משה, נמצא כי קודם שמת משה לא הושלם ספר התורה, ודבר זה לא יתכן, כי האם

אפשר

שיהא

ספר תורה חסר

אפילו

אות אחת

קודם מיתת משה!?

ו

הרי

כתיב,

שמשה אמר ללווים [דברים לא] "

לקוח את ספר התורה הזה",

ומשמע שספר התורה כבר היה מושלם אז!

אלא, עד כאן,

עד הפסוק 'וימת שם משה',

הקדוש ברוך הוא אומר

את דברי התורה למשה,

ומשה כותב

בדיו.

אבל

מכאן ואילך,

מ"וימות משה",

הקדוש ברוך הוא אומר, ומשה כותב בדמע,

ולא בדיו. ומביאה הברייתא ראיה שאכן כך היה סדר כתיבת התורה בסיומה, שהקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב. שהרי כך היה גם סדר כתיבת הנביאים

כמו שנאמר להלן

בנביא ירמיה [פרק לו], כאשר שאלו השרים את ברוך: 'הגד לנו איך כתבת את כל הדברים האלה מפיו' [של ירמיה]? '

ויאמר להם: ברוך, מפיו יקרא אלי,

ירמיה קרא לי בפיו

את כל הדברים האלה, ואני כותב על הספר בדיו

'.