Bawa Batra 129b — Talmud auf Deutsch

ואם אמר "אם מתו

יירשו אחרים תחתיהם",

גילה בדעתו שנוח לו בצימצום טפי, כדי שישתיירו מהנכסים עבור ירושת אחרים. ולכן

בין שאמר "תנו

שקל"

, בין שאמר "אל תתנו

אלא שקל"

, אין נותנין להן אלא שקל.

עד כאן הברייתא.

ו

מכאן הוכיח רב ששת:

הא הכא ד

אמר לשון מתנה לבניו, ולשון ירושה לאחרים, הא

כשתי שדות וכשני בני אדם דמי, ו

בכל זאת

קתני דקני.

וכדברי רב ששת.

ודחינן:

הוא מותיב לה והוא מפרק לה,

מדובר בברייתא

בראוי ליורשו. ו

כ

רבי יוחנן בן ברוקה היא.

שאם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין. כדלהלן (קל - א).

אמר רב אשי, תא שמע

: האומר "

נכסי לך, ואחריך יירש פלוני, ואחרי אחריך יירש פלוני". מת ראשון, קנה שני. מת שני, קנה שלישי. ואם מת שני בחיי ראשון, יחזרו נכסים ליורשי ראשון.

והא הכא דכשתי שדות ושני בני אדם דמי, וקתני דקנה?

וכי תימא הכא נמי בראוי ליורשו, ורבי יוחנן בן ברוקה היא.

אי הכי,

מדוע אם

מת שני קנה שלישי?

הא שלח רב אחא ברי' דרב עויא, לדברי רבי יוחנן בן ברוקה

האומר

"נכסי לך ואחריך לפלוני", וראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום, שאין זה לשון מתנה אלא לשון ירושה, וירושה אין לה הפסק

?

אלא ודאי מדובר בברייתא אף באינו ראוי ליורשו, ובכל זאת אם אמר לשון מתנה לאחד, ולשון ירושה לאחר דבריו קיימין?

תיובתא דכולהו

אמוראי שאמרו לעיל, אם אמר לשון מתנה לאחד ולשון ירושה לאחר לא מהני.

תיובתא.

והוינן בה:

לימא נמי תיהוי תיובתיה דריש

לקיש,

דאמר לשון מתנה לזה לא מהני ללשון ירושה שאמר לשני.

ותסברא

[וכי אפשר לומר כן]

?!

והא אמר רבא הלכתא כותיה דריש לקיש בהני תלת,

והלכה זו אחת מהן ?

לא קשיא, כאן

[בברייתא מדובר] כשאמר

בתוך כדי דבור,

ולכן לשון מתנה שאמר לאחד הצילה על לשון הירושה שאמר לאחר.

אך

כאן

[ריש לקיש] מדובר

לאחר כדי דבור.

ולכן אם אמר לשון מתנה לאחד ולשון ירושה לאחר לא מהני.

והלכתא: כל תוך כדי דבור כדבור דמי

,

לבר מעבודת כוכבים

וקידושין

.