Bawa Batra 117b — Talmud auf Deutsch

אך

רבי שמעון בן אלעזר אומר

:

לאלו ולאלו נתחלקה הארץ. כדי לקיים שני מקראות הללו

["לאלה תחלק", ו"לשמות מטות אבותם"].

הא כיצד?

אם

היה מיוצאי מצרים,

ולא מבאי הארץ, כגון, ראובן שיצא ממצרים, ומת במדבר, והותיר אחריו בנים קטנים פחות מגיל עשרים, שאינם יכולים ליטול בכניסתם לארץ מחמת עצמם,

נוטל חלקו עם יוצאי מצרים.

ובניו יורשים חלק זה.

ואם

היה מבאי הארץ

ולא מיוצאי מצרים, כגון ראובן שהוליד בנים במצרים, ומת, ויצאו בניו ממצרים כשהיו פחות מגיל עשרים, וכשנכנסו לארץ היו בני עשרים, או במקרה שיצא ראובן ממצרים פחות מגיל עשרים, ומת במדבר, והשאיר אחריו בנים בני עשרים,

נוטל חלקו עם באי הארץ.

ואם היו עשרה בנים, יטלו עשרה חלקים.

ואם היה בן עשרים

מכאן ומכאן,

כגון, ראובן שיצא ממצרים בגיל עשרים, והוליד בנים, ונכנסו לארץ אף הם בני עשרים,

נוטל חלקו מכאן ומכאן.

כלומר, אם היו עשרה בנים, יטלו עשרה חלקים בשביל עצמם, וחלק אחד בשביל אביהם .

מוסיף רבי שמעון בן אלעזר: ה

מרגלים,

אף שהיו מיוצאי מצרים, לא נטלו חלק בארץ, ו

יהושע וכלב נטלו

את

חלקם

.

מתלוננים ועדת קרח

[לקמן יבואר, דמתלוננים שבעדת קרח קאמר, והם החמשים ומאתים איש שבעדת קרח],

לא היה להם חלק בארץ.

וכמאן דליתנייהו דמי, וזכו כל השבטים בחלקם, כאילו נתחלקה הארץ ליוצאי מצרים בלא מתלוננים.

ו

הבנים

של המרגלים והמתלוננים, לא נטלו חלק אביהם, אלא

נטלו בזכות אבי אביהן, ובזכות אבי אמותיהן,

אם לא היה לאימותיהן אחים, והיו מיוצאי מצרים.

עד כאן הברייתא.

ודנה הגמרא:

מאי משמע דהאי "לשמות מטות אבותם" ביוצאי מצרים כתיב?

דלמא, לשבטים קאמר לה,

כלומר, נתחלקה הארץ ליב' בני יעקב?

ומתרצת הגמרא:

דכתיב, "ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'", ירושה היא לכם מאבותיכם. וליוצאי מצרים קאמר להו.

סימן לרב צלפחד ויוסף איכפל מנשה יחשב

הגמרא דנה בדברי הברייתא שהובאה לעיל:

אמר ליה רב פפא לאביי, בשלמא למאן דאמר "ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ", היינו דכתיב, "לרב תרבה נחלתו, ולמעט תמעיט נחלתו".

דמשמע, למי שהיה רב ביציאת מצרים, אף על פי שעכשיו נתמעט, תרבו נחלתו, ולאותו שהיה מעט ביציאת מצרים, אף על פי שנתרבה, תמעיטו נחלתו.