Bawa Batra 115b — Talmud auf Deutsch

הא כיצד?

כלומר, כיצד מצינו "עיין עליו" אף למעלה במקרה שאין זרעו קיים?

נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן

. שאם אין לו בן, בת, אב, אח, אחות, ולא בני בניהם עד עולם, ולא אבי האב, ולא אחי האב, או אחיות האב, ובני בניהם, מחזירים את הנחלה למעלה ולמטה על קרובי אבותיו, עד ראובן . ואין מעבירים את הנחלה למשפחת האם .

ודנה הגמרא:

לימא עד יעקב?

שאם מת ראובן וכל זרעו, חוזרים אצל יעקב, ומעבירים את הנחלה לשמעון ולוי ושאר השבטים ?

אמר אביי

: אם כן, נמצא שכלה שבט אחד מישראל. ו

גמירי

[מקובלנו],

דלא כלה שבטא

.

וראיה לדבר במלאכי (פרק ג פס' ו) "כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם".

אמר רב הונא אמר רב: כל האומר תירש בת, עם בת הבן

, מקל וחומר, כדלקמן,

אפילו

היה

נשיא שבישראל אין שומעין לו

. ויורשת בת הבן לבדה, כאביה, שהיה יורש לבדו בלא אחותו.

שאינן אלא מעשה צדוקין

. כמובא להלן.

דתניא, בארבעה ועשרים בטבת

תבנא לדיננא.

[שבנו למשפטנו הראשון], שהודו לנו הצדוקים.

שהיו צדוקין אומרין, תירש הבת עם בת הבן

.

נטפל להן רבן יוחנן בן זכאי, אמר להם

: שוטים! מנין זה לכם?

ולא היה אדם שהחזירו דבר, חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואומר, קל וחומר:

ומה בת בנו הבאה מכח בנו, תירשנו בתו הבאה מכחו לא כל שכן?!

קרא עליו

רבי יוחנן

את המקרא הזה

: (בראשית לו, כ)

"אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה",

ו

מאידך

כתיב

(שם כד),

"אלה בני צבעון, ואיה וענה".

אלמא, ענה היה בנו של צבעון . ולעיל נזכר כאחיו?

אלא מלמד שבא צבעון על אמו, והוליד ענה.

והיה בנו ואחיו.

נמצא שענה לא היה בנו של שעיר החרי, אלא נכדו. ובכל זאת ירש את שעיר . כדכתיב, "בני שעיר החורי יושבי הארץ", ומכאן למדנו, שבני בנים הרי הם כבנים לענין ירושה.

ודנה הגמרא:

דלמא תרי "ענה" הוו?

אמר רבה, אמינא מלתא דלא אמרה שבור מלכא, ומנו שמואל.

[או?מ?ר דבר שלא אמרו שמואל, שהלכה כמותו כמלך פרס (שבור מלכא)].

איכא דאמרי, אמר רב פפא אמינא מלתא דלא אמרה שבור מלכא, ומנו רבה

:

אמר קרא "הוא ענה",

משמע,

הוא ענה דמעיקרא.

ולא היו שני אנשים ששמם "ענה".

אמר ליה

אותו צדוקי לרבי יוחנן:

רבי, בכך אתה פוטרני?!

הלא אף אנו מודים שבן הבן יורש את זקינו.

ולא באנו לומר אלא שבת הבן לא תהא עדיפא על הבת .