Rashi on Eruvin 96b (צו:) — the commentary online

דר' יוסי - לקמן:

נשים סומכות רשות - ואע"ג דכתיב (ויקרא א) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם וסמיך ליה וסמך ידו בני ישראל סומכים ולא בנות ישראל סומכות:

אוסר בחדשות - לחלל עליהן שבת דילמא קמיע בעלמא נינהו:

נשים סומכות רשות - דאין כאן בל תוסיף ומשום איסורא נמי ליכא דקסבר תכשיט נינהו:

אין מעכבין - אין ב"ד מוזהרין למונען מלתקוע ביום טוב של ר"ה דבעו לחנוכינהו במצות:

הא נשים מעכבין - אע"ג דלא חלול י"ט הוא כדתנא דבי שמואל (ר"ה דף כט:) יצאה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה מיהו נראות כמוסיפות:

סתם סיפרא - תורת כהנים:

לשונות - צמר סרוק וצבוע:

פסולות - שמא לא צבע לשם ציצית ואנן עשייה לשמן בעינן:

דגלימא טוואתיה - לארוג מהן טלית ולא לעשות מהן ציצית:

שזרנהו - טוואם:

בשזורים - שאין דרך לארגם:

דשיפתא דגלימא - שכן דרך להסך שזורים בשפתו שהוא גדיל ונקרא בלע"ז צימוש"י והחוטים נקראים אורי"ל:

במופסקין דכולי האי לא טרח - לחזור ולקשרם ולהסך אותן:

וכי אדם טורח לעשות קמיע כעין תפילין - ואפ"ה חיישינן לה במתני' דקתני חדשות פטור דילמא קמיע נינהו ולא מחללין שבתא עלייהו:

פוק תני להו - להנך רבנן דבי מדרשא דקשי להו בדר' אלעזר צא ושנה להם שיש בידי ברייתא דמסייע ליה ומפרשת טעמא בהדיא לפי שאין אדם טורח:

כיפי - מרגליות ל"א נזמים וכן עיקר: